יד שנייה מעיר הקודש

באופן כמעט חסר תקדים, יצא שגם ביום שישי הזה, שבוע בלבד לאחר המפגש הקודם, ערכנו בנות משפחתי ואני ביקור נוסף בחנויות יד שנייה, רק שהפעם נסענו קצת רחוק יותר מהמרכז. אחותי הירושלמית רצתה להראות לי שגם בעיר הקודש ניתן למצוא חנויות יד שנייה שוות.
התחלנו את היום בביקור בחנות יד שנייה חדשה יחסית בירושלים שנמצאת ברח' יהושע בן גמלא 9 בשכונת קטמון, קרוב למושבה הגרמנית ונקראת פשוט בשם "גמלא". מדובר בבוטיק בגדי יד שנייה שלא נופל ביופיו ובמבחר שלו מחנויות יד שנייה בת"א ואולי אפילו עולה על כמה מהן. הבגדים מסודרים על מתלים ומדפים בצורה שבה נוח לסרוק אותם וההיצע משובח ברובו. אין את הצפיפות ועומס היתר שמקשים בכמה חנויות להתרשם מהבגדים במקום ומצריכים חפירות ארכיאולוגיות מתישות. המחירים ברובם נוחים, אם כי על הפריטים היותר שווים, המחיר קצת עולה.
מכיוון שאני מנסה לאחרונה להצטמצם בקניות (לא שזה הרושם שמתקבל מכל הביקורים הללו בחנויות יד שנייה), קניתי רק כובע וינטג'י שהזכיר לי מאוד את הכובע מהתמונה בפוסט הזה של standing ovation. כחובבת אקססוריז, יש לי כמובן גם אוסף לא קטן של כובעים. נקווה שיהיה לי את האומץ לעשות בו שימוש ולתת כבוד לאותו קשיש ירושלמי שבטח פעם הוא היה שייך לו. מדדתי גם אוברול משובץ נחמד, אבל הוא היה גדול מדי עליי.

אחייניתי האמיצה שוב קנתה שמלת וינטג', הפעם קצת פחות נועזת, אבל עדיין יפה מאוד + חגורת עור והסכימה לדגמן לי אותם מאוחר יותר בדירתה השכורה החדשה בשכונת רחביה.

אחרי "גמלא", המשכנו לחנות יד שנייה נוספת, שנמצאת ברח' עמק רפאים, הרחוב הראשי של המושבה הגרמנית. הרחוב הזה הוא מעין שינקין הירושלמי. רחוב מאוד אופנתי עם הרבה חנויות ובתי-קפה ותיירים מכל העולם שמסתובבים לאורכו. חנות יד השנייה שם נראית כאילו שהיא נמצאת במקום כבר הרבה שנים והיא יותר שילוב של חנות ובזאר מאשר חנות פרופר (לא ראיתי שם וכתובת. היא ממוקמת יחסית בתחילת הרחוב, מול המקום שבו היתה פעם "החגיגה של באבט").

כאן כבר היה המון בלאגן וגיבוב והיה קשה למצוא משהו. הדברים מונחים בערימות ללא סדר מסוים וכשהם כבר תלויים על מתלה, הדוחק הוא כזה שקשה לשלוף משם איזה בגד. קשה גם להסתובב בחנות מרוב דברים שפזורים בכל מקום. היו שם גם כלי בית ועוד כל מיני פיצ'יפקעס חוץ מבגדים והמחירים היו סבירים ביותר. אחיינית אחת שלי קנתה שם סט כלים לבן עם לבבות אדומים לדירה החדשה ואחיינית שנייה שלי קנתה שם תיק אופנתי לערב, סוודר וחגורה. אני שקלתי לקנות תיק קלאץ' מעור אדום, אבל בסוף ויתרתי. יש לי כבר יותר מדי תיקים ואדום הוא ממילא לא הצבע המועדף עליי.

.

אחרי עבודה כזו קשה, הגיע לנו גם לנוח ולהתאושש עם איזו ארוחת בוצריים וישבנו במסעדת לוצ'נה לא רחוק משם. אני מעלה כמה תמונות של המנות, שיהיה פה גם קצת food porn, אם כבר אנחנו עוסקים בהנאות הקטנות של החיים.