יום חמישי, 29 באוקטובר 2009

לקנות או לא לקנות, זאת השאלה

בעלי עבר על כמה מהפוסטים האחרונים שלי וניגש אליי אח"כ כשהוא מודאג לגבי כמות הקניות שאני עורכת. זה קצת גורם לי לחשוב פעמיים לפני כל פוסט כזה שאני שוקלת להעלות. העניין הזה מוביל אותי ישירות לפוסט האחרון שפירסמה קלבה, על איך שפס הייצור הסיני ההמוני גונב למעצבים המקומיים את הפרנסה. תראו, הייתי שמחה באופן כללי לעודד מעצבים ישראלים צעירים ולרכוש את מרכולתם, אבל כשמבקשים ממני 200 שקל ולפעמים אף הרבה למעלה מכך על איזה פריט שעשוי מבד כותנה לא יקר וגם לא מעוצב יותר מדי, זה מעצבן. אני יכולה להוריד את כמות הקניות שלי ולקנות במקום הרבה פריטים זולים פריט אחד מעוצב באותו הסכום, אבל אני לא רוצה. אם אני יכולה למצוא תחליפים זולים יותר ולפעמים לא פחות יפים, בוודאי שזה מה שאני אקנה, בייחוד בימי מיתון. בימים טובים יותר הייתי מרשה לעצמי לפעמים להתעלם מתווית המחיר. היום זה אחד השיקולים המרכזיים אם לקנות או לא לקנות. שהעשירים כאן יעודדו עיצוב ישראלי. אני ממשיכה בינתיים עם הקניות, אבל מנסה לחסוך דרך זה שאני קונה תחליפים זולים למה שאני רוצה או מנסה להכין דברים בעצמי במידה ומדובר במשהו שנראה כאילו אינו מסובך להכנה מבחינתי.

ה-Wish list שלי לאחרונה כלל את השמלה/טוניקה הזו מאמריקן אפרל, אבל בגלל שאני כאמור מנסה לחסוך, קניתי תחליף זול יותר בצורת שמלה בסגנון דומה מחנות באזר שנקראת "אסטוריה" וממוקמת בקינג ג'ורג 43. זה בכלל ה-רחוב לאלה שרוצים גם לקנות וגם לא לבזבז יותר מדי. יש באיזור הזה הכל, ובזול. תכננתי ללבוש את השמלה הזו עם טייטס מגניבים מתחת ונעלי בובה שטוחות.



זה ישר הוביל אותי לכך שאין לי נעלי בובה והפיתרון לבעיה הזו נמצא בחנות הנעליים שליד הבזאר. היא נקראת "נעלי קטלינה" ויש שם נעלי בובה בשמונים שקל מכל הצבעים ומכל הסוגים – עם עור דמוי ז'מש, מבריק, מאט ובטח עוד כל מיני שאני כרגע לא זוכרת. מסתבר שבעל החנות מעצב אותן בעצמו כי ראה שיש ביקוש לעניין. הייתי ממליצה עליהן יותר בחום אם לא הייתי עושה את הטעות של לנעול אותן במקום ולהסתובב איתן את שאר הטיול היומי שלי בדרך לעבודה, מה שהוביל עד סוף היום לצליעה משמעותית ולרגל פצועה. אולי הייתי צריכה "לשבור" אותן בהדרגה קודם ואולי הן לא מיועדות להליכות ארוכות. לא יודעת. לא ניסיתי לנעול אותן שוב מאז. הן בינתיים בעונש בפינת החדר. אין ספק שלפעמים לא משתלם לקנות בזול. אם אני אשכח להן את הכאבים, הן אולי יוצאו מהפינה לניסיון שני אצלי.


ראיתי באמריקן אפרל גם צעיף עיגול שמאוד אהבתי, אבל הוא עלה 200 שקל, אז במקום זה קניתי בד בנחלת בנימין ואני אנסה להכין אחד כזה בעצמי. משהו בסגנון של הצעיף הזה, אבל קצת יותר גדול במימדים. בקיצור, בעלי היקר, אי אפשר לומר שאני לא משתדלת לפחות להוציא פחות.

זה נראה כבר כמו צעיף, אבל זה עדיין לא

7 תגובות:

  1. הצעיף מקסים.
    האמת היא שפציעות ברגליים זה לא בהכרח עניין של נעליים זולות, לי יש עור ממש רגיש וכתוצאה מכך רוב הנעליים פוצעות לי את הרגל בנעילות הראשונות.
    מתמודדים.

    השבמחק
  2. יקירתי - הטוניקה מקסימה ומהווה תחליף ראוי לזו באמריקן אפרל. אם כבר מדברים עליהם - זה ממש מקומם לשלם מחירים כ"כ גבוהים על פרטי בייסיק!!! למרות זאת, אני, ככלל קורבנות האופנה, מתבשמות מעצם האמירה "קניתי באמריקן אפרל", ואת, את שיחקת אותה!!! גם הצעיף מקסים! לגבי הנעליים - לכולם מגיעה הזדמנות שנייה (חוץ מזה, אני מקווה שהן אמנם בפינה, אבל לא בחושך:)). סופש מקסים!

    השבמחק
  3. אני מאוד אוהבת את הבחירות שלך והדרך שלך למצוא דברים כמו שאת רוצה בזול.
    גם נעליים יקרות יותר פוצעות בהליכות הראשונות ואני ממליצה לך לשים פלסטר בפעם הבאה על המקום הכואב ולתת להן סיכוי שוב.
    סופ"ש נעים ותראי את הצעיף כשיהיה מוכן.

    השבמחק
  4. תודה, בנות. הלכתי דווקא עם הנעליים היום ואני יכולה לדווח שלא נרשמו פציעות מיוחדות. מצד שני, לא עשיתי איתן מסלול הליכה למיטבי לכת כמו שקרה בפעם הקודמת.

    השבמחק
  5. נהניתי! יופי של פריטים (אני מחפשרת נעלים ועכשיו אני יודעת גם לאן ללכת...) גם הצעיף מקסים. ספרי איך יצא והאם היה מסובך או לא כולל מוצר סופי בבקשה...
    סופ"ש חמים...

    השבמחק
  6. חח!! גם לי יש פינת עונש לנעליים שפוצעות אותי!
    אני אפילו לא מנסה לנעול אותן שוב- אין אצלי "breaking in"- נעל צריכה להיות נוחה מההתחלה, זה לא מגיע עם הזמן.
    בהצלחה עם הזוג הבא!

    השבמחק
  7. גם אותי מטרידה השאלה איפה הקניות הזולות עוברות את גבול המוסרי (עבדים קטנים בסין וכאלה)- אני מצד אחד מאוד רוצה לחסוך כסף ולא מסוגלת להוציא הרבה כסף על בגד, ומצד שני אני לא לגמרי שלמה עם זה. ני מניחה שהפתרון שלי הוא קניית יד שנייה (ששומרת על המצפון נקי).

    זה רעיון נהדר להכין צעיף! בהצלחה... ותראי איך יצא

    השבמחק