עניינים טריוויאליים

החלטתי לקבל השראה ממיראל, לובה ונעלולה ולכתוב גם אני קצת מידע משעשע אודותיי.

אז הנה 20 עובדות טריוויה משעשעות על עצמי:

1. אני עדיין אומרת ב"ה ואי"ה אפילו שאני כבר לא דתייה.
2. אני בד"כ אומרת סוג של לילה טוב לאלוהים, מעין "שמע ישראל" משלי כל ערב לפני השינה, אפילו שאני כבר לא ממש מאמינה באלוהים. כמו שאני רואה את זה - לא מועיל, לא מזיק.
3. כמעט אחרי כל ארוחה, יוצא לי לומר אוטומטית "אכלנו ושבענו " (שזו התחלה של שיר ברכה, שההמשך שלו הוא "...האוכל היה טעים. עכשיו נברך כולנו, נודה לאלוהים").
4. אני עדיין מתקשה לאכול בשר וחלב ביחד, אבל אין לי בעיה לאכול אותם אחד אחרי השני.
5. אני עדיין לא מסוגלת לאכול חזיר, אבל אוכלת פירות ים.
6. איכשהו יצא שהרבה מוזרויות שלי קשורות לזה שהייתי דתייה פעם שזה כבר בעצמו דבר מוזר.
7. אני לא אוכלת יונקים. זו התרומה שלי להרגעת מצפוני בכל הנוגע לאכילת בעלי-חיים, שלפחות אני לא אוכלת את בני המחלקה שלי.
8. אני משוגעת על גורים. כשאני רואה גור של כלב, אני ישר מתנפלת עליו תוך השמעת קריאות התלהבות בקול גבוה, התנהגות שגורמת לבעלי לרצות לקבור את עצמו מרוב בושה שהוא אתי. אבל אני די אדישה לתינוקות אדם.
9. אם הכאבתי לאחד מהחתולים שלי בטעות, אני מבקשת ממנו סליחה.
10. כמו ג'רי סיינפלד, אני מתה על קורנפלקס עם חלב ויש לי מבחר סוגים על המדף.
11. אני מדברת לעצמי בראש באנגלית הרבה פעמים.
12. כמעט כל הזמן מתנגן לי איזשהו שיר בראש.
13. יש לי ADHD וכפועל יוצא מכך אני מנענעת את הרגל שלי הרבה, דבר שמרגיע אותי, אבל משגע את אלה שסביבי.
14. גם לבעלי יש ADHD. לפעמים אנחנו יושבים באיזה בית-קפה ואני קולטת ששנינו מנענעים בטירוף את הרגל מתחת לשולחן.
15. אני לא יודעת אם זה קשור ל-ADHD, אבל אני מדברת ממש מהר.
16. כשאני נמצאת בסיטואציות חברתיות שלא נוח לי בהן, אני מתחילה לדבר שטויות בקצב ואח"כ מצטערת שלא סתמתי את הפה.
17. עם זאת, יש לי יכולת אלתור לא רעה וכשקורה במצבים מהסוג האמור שאני מתחילה מתוך המבוכה משפט בלי שאדע לאן הוא מוביל, עדיין אני מצליחה איכשהו בסוף בכל זאת להגיד משהו הגיוני.
18. אין לי יכולת אלתור בכל הקשור להכנת אוכל. אם אין לי את כל מרכיבי המתכון, אני לא אכין את המאכל המדובר.
19. הייתי חברה לתקופה קצרה בעמותה לקידום הנחמדות בעולם (כן, יש כזה דבר, או לפחות היה), עד שהבנתי שעם ישראלים זה לא יעבוד.
20. אחד הפחדים שלי הוא שחמותי תגלה את דבר קיום הבלוג הזה ותתייג אותי לנצח כבזבזנית איומה, שזקוקה לטיפול בהתמכרויות. היא רגילה לקנות בהדר בחיפה בפרוטות ולא מבינה אנשים שעושים קניות בקניונים.