יום ראשון, 27 בדצמבר 2009

מתלבשות על זה

המלצתי וגם ביצעתי. ביום שישי בצהריים ביקרתי, ביחד עם אחותי והבת שלה, בבזאר "מתלבשות על זה" בגני התערוכה. שמעתי מחברה שהיתה שם בבוקר שיש תורים בכל מקום ושקשה להגיע למתלים, אבל כשאנחנו הגענו, העניינים כבר נרגעו באופן יחסי. כלומר, היו הרבה אנשים, אבל אפשר היה לבדוק מה יש בנמצא.

במבט ראשון זה היה נראה כמו מחסן ענק ומלא בסמרטוטים, אבל כמו בחנויות יד שנייה, ברגע שהתחלנו לחפור - התגלו האוצרות. יצאנו משם עם דברים טובים ולפי התור בקופות, לא היינו היחידות. המחירים ברובם היו גם הם אטרקטיביים. אני מניחה שלמי שהגיע ביום שבת כבר לא נשאר יותר מדי ממה לבחור. כל הכבוד לכל המתנדבים והמתנדבות שעבדו במקום וויתרו על מנוחת השבת שלהם.


פינת המציאון ליד היציאה. הכל שם עלה 10 ש"ח

התור בקופות

זה מה שאני העליתי בחכתי. שמלת תחרה רומנטית מהמתלה של בוטיק "עלמה" (למרות שעם הבלאגן ששרר שם, לא ממש ברור אם הפריטים חזרו למתלה המקורי שלהם או לא). אני לא בדיוק סגורה על מתי ייצא לי ללבוש כזה דבר, כי היא קצת כלתית, אבל לא עמדתי בפיתוי.

ושתי חולצות הטריקו הללו. גדולות ונוחות, עם דיטיילים מעניינים.


שיהיה שבוע טוב לכולם.

יום שישי, 25 בדצמבר 2009

תלבושת יומית, חדשות טובות והשתלטות עויינת

נמאס לי ללבוש כל הזמן רק מכנסיים מאז שהקור התחיל, אז כשראיתי, במהלך אחד הטיולים שלי בקינג ג'ורג', שמלה נחמדה בחלון הראווה, סימנתי לי אותה וחזרתי לשם השבוע לרכוש אותה. היא היתה האחרונה בחנות (חוץ מזו שעל הבובה בחלון) ונמכרה ב-50% הנחה, כשגם מלכתחילה היא לא עלתה כזה הרבה. לאקי מי.

ז'אקט: פול אנד בר, שמלה: הבאזר של אתי פרץ, טייץ: אליז, נווה צדק, מגפיים: זברה

ולעניין החדשות הטובות, שיהיו האמת בעיקר טובות לתושבות איזור השרון. הזכרתי כאן לא מזמן שיש דיבורים על פתיחת חנות של H&M במרכז הקניות G בכפר-סבא. אז עכשיו זה סופי. קראתי השבוע ב"ממון" ידיעה בה נכתב שנחתם ההסכם לפיו תיפתח אכן חנות של H&M במרכז בספטמבר 2010!
זה אומר שתהיה לי חנות של H&M ממש ליד הבית, שזה מצד אחד באמת טוב, אבל מצד שני זה אומר שאני אצטרך להפעיל הרבה כוח רצון כדי לא להתפתות ולקנות יותר מדי.
מוזכר בידיעה גם שעוד לפני כן ייפתחו סניפים של הרשת השבדית בקניון עזריאלי בת"א (שזה כבר כולנו ידענו), בקניון מלחה בירושלים ובגרנד קניון בחיפה. מתחשבים, השבדים הללו. דואגים שתהיה גישה לחנות שלהם לכל בנות ישראל, לא רק לאלה שגרות במרכז.

ולסיום, תראו מי השתלטה לי על העכבר - הוד מלכותה שושה כמובן. שחס וחלילה אני לא אפספס אותה כשאני יושבת לכתוב במחשב. מאז שהיא נהייתה תושבת כפר-סבא ואין לה חופש תנועה מוחלט, אלא היא מוגבלת בעיקר לחצר שלנו (וגם קצת לחצר של השכנים), היא עלתה במשקל ונראית כמו דובה חמודה. מדהים כמה שעות ביממה חתולים מסוגלים לישון.


שבת שלום.

יום חמישי, 24 בדצמבר 2009

קניות למען מטרה טובה


הנתונים מדברים על משהו כמו אחת מכל שלוש נשים שמוטרדת מינית במהלך חייה. המציאות מדברת בעד עצמה. כל אחת מאתנו כמעט חוותה על בשרה הטרדה כזו או אחרת או מכירה חברה או שתיים שעברו חוויות דומות. זה יכול להיות רמיזות מיניות לא הולמות במקום העבודה, היצמדות מחשידה באוטובוס, סוטה שחושף את עצמו בפומבי ועוד כהנה וכהנה. זה עוד כשמדובר במקרים הקלים.


בסוף השבוע הקרוב מתקיים בזאר "מתלבשות על זה" בגני התערוכה בת"א. 400 מעצבות ומעצבים תרמו פריטים בעיצובם שיימכרו לקהל בעלות נמוכה. כל ההכנסות מהמכירות ייתרמו למרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. אתן מוזמנות לבוא, לקנות וליהנות ובאותה הזדמנות גם לעזור לתרום למען מטרה טובה. הכניסה בעלות של 5 ש"ח, שאף היא תרומה למרכז.

בזאר "מתלבשות על זה", מתקיים בסופ"ש 25-26 בדצמבר בביתן 16 בגני התערוכה (שישי 10:00-18:00; שבת 10:00-20:00). כ-400 מהמעצבות והמעצבים המובילים בישראל, נרתמו למאמץ ותרמו פריטים בעיצובם. הבזאר מציע מגוון רחב והיצע של פריטים לכל גיל ולכל מידה, במחירים אטרקטיביים במיוחד. כל ההכנסות קודש למרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית. כל האירוע נתרם, מופק ומנוהל ע"י מאות מתנדבים ומתנדבות ותורמים/ות נדיבים, שפותחים את ליבם ומתגייסים למטרה.
מאז הקמתו מתפקד מרכז הסיוע כמקום המעניק אוזן קשבת ואשר חרת על דגלו את הסיסמה "את/ה לא לבד". סוגיית התקיפה המינית בישראל היא נגע הפוגע בכל שכבות האוכלוסייה ועל כולנו לעשות את כל שביכולתנו על מנת לבערו.

בין החנויות והמעצבים שתרמו את מרכולתם אפשר למצוא את אימומה, אלמביקה, בנות – לולו ליאם, ברכה בראון, גרטרוד, חפצים, חדרים, יוסף, ילדותי, כיסים, מנגו, סבון של פעם, עידו רקנאטי, עלמה, קאלה, קומבמלה, רזילי, רמי לי ושופרא-בהונות.

דר, שלי ועפר אף השתתפו בהפקת אופנה לכבוד האירוע.

יום ראשון, 20 בדצמבר 2009

פינות חמד

זהו, חוזרים לשגרה פחות או יותר. מעכשיו ועד פורים הולך להיות שקט תעשייתי, חוץ מהחורף שיבליח פה ושם יש לקוות. התחלתי בזמנו להציג כאן פריטים שאני אוהבת בדירה שלנו וחשבתי לעשות את זה בצורה קצת יותר נרחבת מאשר מנורה פה ותמונות שם. אחרי שראיתי את הפוסטים מעוררי ההשראה של שלי ונגה, קיבלתי את הפוש הדרוש לשם כך והנה אני מציגה בפניכם פינות חמד בדירה שלנו.

מסגרת מסביב לעינית של דלת הכניסה בהשראת הסדרה "חברים"

הפינה בכניסה לבית

סידרתי קצת לכבודכם

ארץ המראות. מסגרת שקיבלתי מאמא שלי והוספתי לה מראה

מראה מאורכת שקניתי באנגליה ובדרך נס לא נשברה במזוודה בדרך לכאן

מנורת וינטג' שקיבלתי מאמא שלי כמובן

רכבת שהכנתי בחוג לעיסת נייר

מדפים מעל עמדת המשקאות

חמסה, חמסה, חמסה

מסתבר שאני אוהבת מסגרות מוזהבות

עוד כורסא שריפדתי מחדש ומוצבת בפינה בחדר השינה,
כשהיא בד"כ מכוסה בערימות בגדים

וזה כבר במרפסת/חצר

זהו להפעם. שיהיה לכם המשך שבוע מקסים ונעים.

יום שישי, 18 בדצמבר 2009

ימי החנוכה

אז איך עבר עליכם החג? אני בעיקר עבדתי, אבל אתמול בכל זאת הספקתי לשלב גם חצי יום רגוע יותר עם בילויים מהסוג האהוב עליי.
מכיוון שהפקקים המטורפים בחג לא עשו לי חשק להגיע לאיזור ת"א ומכיוון שעקרונית באמת שניתן למצוא הכל באיזור השרון, קבעתי עם חברה מרעננה לצאת לסיור קצר בשתי חנויות יד שנייה בעיר. התחלנו את הסיור בחנות יד שנייה מרווחת שנמצאת באיזור התעשייה ברעננה, לא רחוק מקניון רננים (רח' זרחין 3, למי שמעוניין בכתובת המדויקת). היא נקראת צ'אי בוטיק וכיאה לשמה, מעוצבת באווירת שאנטי. לשמחתי אבל, רוב הבגדים שם דווקא לא היו בגדי הודו. היו שם בעיקר בגדים מכל מיני רשתות מרכזיות ושוליות יותר, בגדי וינטג' והמון בגדים ממקור לא ברור. המבחר ענק והכל מסודר לפי מידות וסוג. תסתכלו בתמונות ותתרשמו. המחירים שם סבירים עד נוחים. אני קניתי שם קפוצ'ון חביב תוצרת גאפ ב-40 ש"ח. יש בחנות גם קצת ספרי יד שנייה והבעלים, שהיא גם המוכרת במקום, פשוט מקסימה.




אח"כ נסענו למרכז רעננה לבקר בחנות השנייה עליה שמנו את עינינו. הסתבר שהיא סגורה בשעות הצהריים וכדי להעביר את הזמן וגם להתחמם קצת במזג האוויר הלא ברור שנחת עלינו, נכנסנו לאכול מרק מיסו ב"ג'פניקה" וחיסלנו באותה הזדמנות גם רול ג'פניקו מטוגן וחמים.
כשחזרנו לחנות אחרי ארבע היא כבר היתה פתוחה. החנות ממוקמת בתחילת רחוב רמב"ם, שהוא רחוב קטן שיוצא מאחוזה, הרחוב הראשי ברעננה, קרוב למרכז העיר. אני לגמרי התאהבתי בחנויות שממוקמות בתחילת הרחוב הזה. האיזור הזה הזכיר לי רחובות קטנים באירופה בהם יצא לי לשוטט, כשלכל חנות יש את הייחוד והקסם שלה ואווירה מפתה שעושה חשק להיכנס אליה. יש באותו מקטע של הרחוב גם חנות צעצועים יד שנייה, גם חנות לספרי יד שנייה (שכמובן נכנסתי אליה), גם ביסטרו צרפתי שנראה איכותי וגם בית קפה/פאב עם אווירה אנגלית משהו. בקיצור, לא חסר שם מה לעשות.

החנות לבגדי יד השנייה נקראת "סימיוני" ויש לה סטייל אחר לגמרי מלזו הקודמת מאיזור התעשייה. פה מדובר במבחר הרבה יותר מצומצם, ובעלת החנות משתדלת לאסוף אליה רק מותגים משובחים דוגמת קום איל פו, יבוא מאיטליה ועוד כל מיני בגדים ממותגים. המחירים כמובן בהתאם. עם זאת אפשר למצוא שם גם דברים יפים במחירים סבירים יחסית, אם כי לא זולים. ראיתי שם לדוגמה מעיל דמוי ג'ינס מהמם מ-H&M ב-150 ש"ח וז'אקט צמר סטייל ג'קי קנדי מזארה, גם הוא ב-150 ש"ח, אבל הם היו בגדר המיעוט וכנראה שאומצו לחנות בשל המראה הייחודי שלהם ולמרות שהם מזארה/H&M ולא בגלל. נדלקתי על זוג מגפונים עם עקב בלתי אפשרי, שכמובן שלא קניתי כי אין סיכוי שהייתי מצליחה לדדות על הדבר הזה. יצאתי משם בסוף עם מכנסיים שחורים מחוייטים תוצרת צרפת, שחיפשתי כבר זמן מה בחנויות יד שנייה.

המגפונים המדליקים עם העקבים המאתגרים

מעיל דמוי ג'ינס של H&M

ז'אקט צמר של זארה

כדי לסגור יפה את היום, עצרנו לסיום לשתות סחלב חם ב"ארומה". מדובר בסחלב מעולה. מרוב שהוא היה טעים, התחלתי לחשוד שהם משלבים בו קצפת או משהו, אז כדאי לקחת בחשבון שמדובר ככל הנראה בפצצת קלוריות, אבל זה היה שווה כל קלוריה.

אם לחזור לרגע לנושא שמזמן לא התעסקתי בו כאן, אבל המשכתי לגלות בו עניין - הסדרה "הישרדות", שאוטוטו נפרדת מאתנו. ביום רביעי הודחה הדס/כפינה, ממש רגע לפני הגמר. בשני הפרקים האחרונים ניסו להשחיר את שמה (ופניה) בתוכנית והציגו אותה באור לא ממש חיובי. יצא לי להיפגש בה השבוע, כשהגיעה להתנדב בקייטנה של ילדים עם שיתוק מוחין וכל התפיסה שלי לגביה (שנוצרה כמובן ישירות מהתוכנית) השתנתה. הבחורה נחמדה, צנועה, שמחה לעזור ונראית הרבה יותר טוב במציאות מאשר בתוכנית. שתבינו, מדובר בבחורה רזונת פיצפונת, שנתנה שם פייט שחבל על הזמן. אני כולי מלאת הערכה אליה ולאור היכרותי הקצרה האחרונה עם הבחורה, מצטערת על לכתה. אם הייתי צריכה לבחור למי אני יותר מתחברת בתור ייצוג נשי בגמר - לליאורה המנותחת שונאת הנשים (למרות דיבוריה על אחוות נשים, היא הובילה שם את רוב ההדחות של הנשים) או להדס, שעקרונית לא עשתה רע לאף אחד ונאבקה עד הסוף בכל משימה - הייתי בוחרת בהדס, למרות החיוך שלא יורד לה מהפנים ולמרות הנטייה שלה לשיר בכל הזדמנות (מה יש? אנרגיות חיוביות, כמו שאוהב לומר מתחרה אחד בסדרת ריאליטי אחרת, שגם בה אני צופה. מכורה שכמותי).

הדס, חנוך ולירון גלעדי מ"הישרדות"

אגב, גם אביגייל, חנוך ולירון גלעדי (שהודח בשלב מאוד מוקדם של התוכנית) הגיעו להתנדב בקייטנה, וגם להם מגיע על כך ציון לשבח. הדס אבל היתה כאמור הכי נחמדה ונשארה לאורך כל אותו היום, מההתחלה ועד הסוף והתייחסה לילדים בקייטנה בכל-כך הרבה חום ואמפתיה, שהצוות של הקייטנה אף החמיא לה שיש לה את הכישורים הדרושים לעבודה במקום.