על חמין ובגדים

כשמכינים חמין לשבת, צריך לקחת בחשבון שבזה פחות או יותר סתמת את הגולל על שארית יום השבת. אחרי ארוחת חמין, אתה מרגיש כל-כך כבד, שאין סיכוי שתתחיל לטייל ולמצות את היום. רוב הסיכויים שתחזור למיטה ממנה קמת מספר שעות קודם לכן לאיזה שלפט שטונדה ארוך, ממנו תתעורר רק במוצ"ש. זה לפחות מה שקרה לנו אתמול. אוכלי חמין - ראו הוזהרתם.

לאחרונה הגיעו אליי עוד מציאות מתחנת המעבר לבגדים בצורת הבית של אמא שלי, ואני מציגה חלק מהם כאן. הפריט הראשון הוא ז'אקט לבן של גאפ, שאחרי שכיבסתי אותו התקמט קמעה וגיהוץ שעבר לא ממש נפטר מכל הקמטים. נראה עוד אם יהיה בו שימוש.


לקחתי גם את הסוודר הזה של TNT. זה היה סיוט לכבס אותו, כי הוא שוקל טונה כשהוא רטוב וגם יצא ממנו כל-כך הרבה צבע שאח"כ הייתי צריכה לשפשף נמרצות את דפנות האמבטייה בכדי להוריד את שאריות הצבע שדלף ממנו.


את שמלת הקטיפה הזו לא חשבתי בהתחלה לאמץ כי היא נראתה לי מזעזעת מדי, אבל אז נזכרתי בצילום של אגתה, הבלוגרית הנורבגית עליה כתבתי כאן בעבר, כשהיא לבושה בשמלת קטיפה מרשימה והחלטתי שאולי בכל זאת יש לשמלה הזו עתיד. אני חושבת לקחת אותה לתופרת, לקצר את אורך המכפלת ואת השרוולים ולהרחיב את מפתח הצוואר. בקיצור - מהפך. מה דעתכם? יש לברווזון המכוער הזה סיכוי להפוך לברבור יפה? אני מצרפת את התמונות של השמלה של אגתה, שתבינו מהו הכיוון אליו אני חותרת.


שמלת הקטיפה של אגתה, הזכירה לי השפעות קודמות שהיו לה עליי בעבר. למשל, אחרי שראיתי תמונות שלה אופה עוגיות כשהיא לבושה בסינר וינטג' מתוק, החלטתי שגם לי בא סינר עם אופי ומצאתי סינר נחמד בחנות יד שנייה בבן-יהודה שנקראת "היה היה".


והנה שרשרת ינשוף, שאני די בטוחה שקניתי אחרי שראיתי שרשרת בסגנון דומה על אגתה. אצלה אמנם זה לא ינשוף, אלא מעין רובוט (?), אבל יש דמיון כללי בין שתי השרשראות. את השרשרת שלי קניתי באחת השבתות בדוכן תכשיטים בשוק בנמל תל-אביב.


כמה חבל שהיא כבר לא חולקת עמנו את הטעם המיוחד שלה ונעלמה מהבלוגספירה.

שיהיה לכולם שבוע טוב!