Happy birthday to you

השבוע היה יום הולדת לבעלי. ביום ההולדת עצמו חגגנו בקטנה. קניתי לו סוודר מזארה, הבאתי שתי סופגניות איכותיות מרולדין, שזה כבר כמעט נהיה מסורת, כי יום ההולדת שלו תמיד יוצא באיזור חנוכה, חיברתי לו כרטיס ברכה מצחיק ואח"כ יצאנו שנינו לקניון הקרוב לשחק באולינג (חלופה לסנוקר שמשעמם אותי עד מוות) והוקי אוויר. אפילו שתיתי בירה לכבוד האירוע. בקיצור, עשינו את הדברים שהוא אוהב לעשות. כמו שבעלי אמר, יום הולדת של בן 12. העיקר שהוא היה מבסוט.


למעלה צירפתי תמונה של בעלי מדגמן את הסוודר שקניתי לו בזארה, שבדיעבד מאוד מזכיר מעיל שאני קניתי לעצמי לפני שנה בחנות קטנה בגבעתיים, גם בסוג הנוח של הבד וגם בשורה הכפולה של הכפתורים לאורך המעיל, רק שבסוודר שלו הכפתורים הם בגדר אלמנט קישוטי בלבד.


יום למחרת כבר חגגנו בצורה מסורתית יותר, על ידי כך שיצאנו לארוחה במסעדה עם זוג חברים, שלבחור שם יש יום הולדת יום אחרי בעלי. זו גם היתה חגיגה לטעמו, כי הלכנו למסעדת בשרים, שזה עוד דבר שבעלי מאוד מאוד אוהב.

יש לנו זוג חברים אחר, שבכל יום הולדת של אחד מהם, מעלים את רף ההשקעה באירוע. זה התחיל מנסיעות לצימרים, ימי פינוק שכללו ספא וארוחה במסעדה איכותית בליווי מתנות יום הולדת שוות (כן, אני קצת מקנאה) והגיע לכך שהוא לקח אותה פעם בהפתעה לטיסה לאירופה, כולל אריזה של מזוודה ואיתור הדרכון שלה ללא ידיעתה. היא השיבה לו לאחרונה בארוחת שף עם חברים בביתם, כמובן שגם בהפתעה. בקיצור, משקיענים שחבל על הזמן. ועוד שניהם עובדים ויש להם שני ילדים. בחיי שמגיע להם צל"ש. לא יודעת מאיפה הם מוצאים את הכוחות והאנרגיה לארגן את כל הדברים האלו. רק המחשבה על להביא רעיון חדש בכל פעם מעייפת אותי. מעניין איך הם ימשיכו עם האסקלציה הזו לאורך שנים – כמה רעיונות מקוריים כבר אפשר להביא? אנחנו מחכים לראות.

בשנים הראשונות של הקשר שלנו, כשהבנתי שבן הזוג שלי יותר רומנטי בתיאוריה מאשר במעשה, ניסיתי לגרום לו להפנים, שלמרות שאצלו במשפחה לא עשו ביג-דיל מימי הולדת והוא מבחינתו לא מבין על מה כל הטררם, לי זה חשוב ואני מתעקשת על איזשהו יחס מיוחד ביום הזה. לאו דווקא מתנה יקרה (אם כי היא תמיד מתקבלת בהערכה), אלא איזושהי השקעה ומחשבה מצידו. מה יש, שיתאמץ קצת באופן מיוחד בשבילי פעם-פעמיים בשנה (כי בכל זאת, יש גם יום נישואים). יש מקרים בהם Talk is cheap. לפעמים צריך גם אקשן.
ושתבינו, אני לא מהבנות זוג האלה שעושות בוחן פתע לגברים שלהן ומצפות מהם לזכור לבד את התאריך של יום ההולדת שלהן ושל יום הנישואים ואם הם לא זוכרים, עושות אח"כ סצינות דרמטיות. אני מזכירה לו לפחות שבוע מראש ואפילו ביום ההולדת עצמו ליתר ביטחון.
בשבילו יחס מיוחד היה שאני אלך ואקנה לכבוד יום ההולדת שלי מה שבא לי (פחות או יותר, לא צריך להיסחף כמובן) ושאני אבחר מסעדה שאני אוהבת ואזמין לנו שם מקומות. הוא מצידו יהיה לבוש ומוכן לצאת לדרך בשעה היעודה. מבחינתו זה מכסה את כל הבסיסים. תהיה לי מתנה שאני בחרתי לעצמי, מה שאומר שהיא תהיה מוצלחת מבחינתי, ונאכל במסעדה שאני מעדיפה. אז מה בדיוק הבעיה שלי עם זה?

ניסיתי להסביר לו למה אני מצפה על דרך הדוגמה. לכבוד יום ההולדת שלו קניתי לו מתנה שחשבתי שישמח לקבל, כתבתי כרטיס ברכה עם הקדשה אוהבת ולקחתי אותו למסעדה נחמדה שבה הזמנתי לנו מקומות. אי אפשר לומר שהצבתי רף גבוה מדי לחיקוי, אבל זה לא ממש עזר. עד שהצלחתי לגרום לו לכתוב לכבודי איזו שורה או שתיים יצאה לי הנשמה. לפחות ביום ההולדת האחרון שלי הוא עשה מאמץ והזמין לנו מסאז' זוגי בהפתעה. איזשהו משהו חלחל פנימה למרות הכל.
באמת שאני לא מצפה להפקות גרנדיוזיות, כי גם לי אין את כישורי ההפקה והאנרגיות הדרושות להמצאת רעיונות מקוריים הדרושים לשם כך, אבל קצת מאמץ והשקעה בכל זאת מצופים. המינימום שבמינימום מבחינתי זה לקפוץ לקניון הקרוב ולקנות לי מתנה קטנה עם כרטיס ברכה.
אז בעלי היקר, שוב מזל טוב ואם אתה קורא את זה, תפנים את הדברים ותיישם ביום הולדת/יום נישואים הבאים.

ולסיום, תמונה של טעות משעשעת בכיתוב שראיתי השבוע בחנות רהיטים ברח' אילת בדרום ת"א. עם מחירים כאלה מפטים, באמת שזו תהיה טעות לא לקנות.