לקנות חתול בשק

כשרק התחלתי לקרוא בבלוגי אופנה, נתקלתי בכל מיני אתרים של קניות און-ליין. מהון להון נהייתי מכורה לחיפוש אחר הדבר הבא מהרשת שאני פשוט אהיה חייבת לקנות. האפשרויות הן אינסופיות. לקנות שמלת וינטג'? ארנק? נעליים? איזה תכשיט? יש אינספור אתרים שאפשר לעשות בהם קניות מבלי בכלל לצאת מהבית (או מהמשרד). זה כולל הרבה בלוגריות שמוכרות בגדי יד שנייה שמצאו במהלך השיטוטים שלהן בחנויות וינטג' ומחזיקות אתרים עם תמונות מפורטות של הפריטים למכירה וגם חנויות יותר קונבנציונליות, שמוכרות דרך המחשב ביגוד והנעלה חדשים. ובל נשכח את אי-ביי, אתר המכירות הפומביות הגדול בעולם שאפשר למצוא בו פשוט הכול. אז התפתיתי לנסות ועשיתי כמה רכישות, שהובילו אותי בדיעבד למסקנה שאין כמו מראה עיניים (וזה לא כולל את מראה העיניים דרך המחשב, אלא מראה העיניים אחד על אחד). עד שאני לא ממששת את הבד ומודדת עליי את הפריט, אין לי למעשה את היכולת לשפוט אם הדבר הזה אכן יתאים לי או שבמבט מקרוב אני לא אבין מה גרם לי להחליט לקנות את הדבר העלוב/מוזר/דוחה/עבודה בעיניים הזה. עובדה שרוב הקניות שלי מהרשת היו פלופ ולהלן ההוכחות.

זה התחיל, אם אני זוכרת נכון, עם השמלה הזו, שקניתי מאיזשהו אתר שאלוהים יודע איך הגעתי אליו. בצילום שהוצג באתר על בובת חלון ראווה זו נראתה שמלה וינטג'ית רומנטית. בזמנו היו לה גם שרוולים ארוכים תפוחים. כשהיא הגיעה אליי הביתה, אחרי שגמרתי להתלהב מהאריזה הנחמדה שלה ומדדתי אותה עליי, פשוט לא הצלחתי להתחבר אליה. השרוולים היו נראים מוגזמים והיה לה איזשהו חריץ ארוך בחלק של החצאית במרכז מתחת לכפתורים שגיליתי אותו רק אז. גם הבד שלה היה נראה לי במציאות פתאום מבריק וזול. לקחתי אותה לתופרת וביקשתי לסגור את החריץ ולקצר את השרוולים בתקווה שאז השמלה תיראה לי לבישה יותר, אבל זה לא ממש עזר (אולי גם כי התופרת עשתה עבודה חובבנית עם קיצור השרוולים כמו שניתן לראות בתמונות). נכון לעכשיו השמלה הזו לא נלבשה מחוץ לבית אפילו פעם אחת וקניתי אותה כבר די מזמן.

מתישהו בהמשך, כשהייתי חזק בתוך שלב שבו השתגעתי על כל שילוב של זהב ביחד עם פנינים (נדמה לי שזה התחיל בעקבות צפייה בסדרה "שושלת טיודור" עם התכשיטים התקופתיים המפוארים שאפשר לראות על הנשים של הנרי לפני שהוא כורת להן את הראש), ראיתי באיביי שרשרת שנראתה לי מתאימה למה שחיפשתי בחנויות ללא הצלחה. גם מסגרת זהב מעוטרת לפנינה, גם טיפת פנינה שמשתלשלת מהתליון וגם מחיר סביר לחלוטין. הזמנתי את השרשרת, למרות שבעל האתר היה כנה והודה שהתליון הזה היה עגיל בגלגול קודם שלו. שוב, במבט שלא דרך צילום, השרשרת נראתה לי אחרת לגמרי. קטנה ועדינה וכמעט חסרת נוכחות וממש בלטה לי פתאום העובדה שהתליון היה פעם עגיל, דבר שלא קרה כשהתבוננתי בצילום. בואו נגיד שגם את השרשרת לא ממש יוצא לי לדגום עליי.

בתווך היו גם זוג נעליים שהזמנתי וזה כבר היה כזה אסון שמסרתי אותן הלאה די מהר ואפילו אין לי תמונה שלהן להראות לכם כאן. הן גם לא היו לגמרי במידה שלי (לך תסתדר עם מידות מחו"ל), גם לא בצבע שנראה בצילום וגם היו משופשפות ברצועות בצורה שלא נראתה בצילום ולא הודגשה מספיק בפירוט שצורף לו.

נדמה לי שהרכישות האחרונות שלי היו שתי השרשראות הללו - אחת כסופה ואחת שחורה. דווקא במקרה הזה לא מדובר בפיאסקו ואפילו יצא לי לעשות בהן שימוש (הן גם ורסטיליות – אפשר להשתמש בהן בתור שרשרת ארוכה או קצרה, עם התליון או בלי ואפילו בתור חגורה), אבל בדיעבד אני לא חושבת שהיה צורך להזמין אותן מחו"ל והייתי יכולה למצוא משהו דומה בחנויות יד שנייה בארץ אם הייתי טורחת לחפש.

אולי למישהי עם טביעת עין טובה יותר וידע מצטבר לגבי חנויות אמינות באינטרנט היתה יותר הצלחה בתחום ממני, אבל לי כנראה הדרך הזו לא מתאימה. נכון לעכשיו, נגמלתי לגמרי מקניות באינטרנט. כאמור, עבורי אין כמראה עיניים בלתי אמצעי. מה גם שעם דמי המשלוח הלא נמוכים מחו"ל, זה כבר באמת לא משתלם כלכלית לעשות קניות דרך האינטרנט. מצאתי בינתיים דברים אחרים לעשות בזמן המחשב שלי :-).