יום רביעי, 7 באוקטובר 2009

Hard Candy

דילמה – מה לובשים להופעה של דראג קווינז? מצד אחד, את לא רוצה להגזים, שחלילה מישהו במועדון לא יחשוב שאת חלק מההופעה ומצד שני, בכל זאת צריך לעמוד בסטנדרטים מסוימים בתור אישה, שלא ייווצר מצב שהדראגיסטיות יאפילו עלייך לגמרי ויגרמו לך להרגיש כמו אישה מוזנחת שלא משקיעה בעצמה. אז כשהתלבשתי אתמול בערב לקראת יציאה למועדון אוויטה בת"א, נזכרתי באיזו כתבה שקראתי מתישהו איפשהו, שדיברה על זה שבעצם למה שלא תמיד נתלבש בבגדים היפים שלנו. יש לנו כל-כך הרבה בגדים מרהיבים תלויים בארון וכל-כך מעט הזדמנויות ללבוש אותם (זהו, כל החבר'ה שלי כבר נשואים). למה בעצם אנחנו מחכים? רובנו מתלבשות ביום-יום באותו שטנץ מוכר, בטוח ועייף. למה לא לצאת לסידורים בשמלה מהממת? למה לא ללכת לבית קפה באיזה אאוטפיט מושקע? (זה מזכיר לי גם סיפור שהסתובב בזמנו במיילים על אישה ששמרה כותנות לילה משגעות שלה להזדמנות מיוחדת שתבוא ואז היא מתה בגיל מבוגר מבלי שיצא לה ללבוש אותן אי-פעם והאחיינית שלה, שירשה את רכושה, נשבעה בעקבות זאת לעולם לא לחכות לאיזה רגע מיוחד כדי לחיות בו, אלא לחיות בכאן ובעכשיו).

אז אולי יציאה למועדון גייז זה לא בדיוק דוגמה לבילוי הכי יום-יומי שלי, אבל החלטתי עדיין להשקיע וללבוש שמלה שקניתי בזמנו וטרם יצא לי ללבוש אותה. היא נקנתה בשוק בצלאל, אבל עלתה יחסית הרבה בהתחשב במיקום שבו נרכשה. יש בתחילת השוק חנות שמייבאת בגדים של מעצבת צרפתייה שאינה מוכרת בארץ וכשפעם הסתובבתי לי לתומי בשוק במחשבה למצוא מציאות, הגעתי לחנות הזו ולא עמדתי בפיתוי. זה בכל זאת בסופו של דבר לא היה סכום כסף גדול יחסית לשמלה שאפשר ללבוש אותה בלב שקט גם לאירועים. לא כל-כך רואים את זה בצילומים (זה כנראה לא רעיון הכי טוב להצטלם בלילה), אבל יש לשמלה הזו המון פרטים קטנים, כמו שרוולים קצרים מטול, תחרה באיזור הצווארון וחגורה מקטיפה שנקשרת מאחור. גם הדוגמה על החלק התחתון עשויה ממעין שכבה דקה של קטיפה.





Hard Candy - הקוקטייל שהזמנתי (ומגיע עם סוכרייה על מקל בפנים).
נראה ונשמע כמו משקה של כוסיות, אבל עושה את העבודה

ציונה פטריוט וטלולה בונט בהופעה

בדיעבד, לא הייתי צריכה להתאמץ יותר מדי. היה די חשוך במועדון וממילא לא היה סיכוי שמישהו יוריד את העיניים מהבמה ומדמויות צבעוניות כמו ציונה פטריוט או רמה רימינג (!) כדי להבחין בכלל במה לובשים האנשים האחרים במקום. נו, טוב. בסופו של דבר אנחנו הרי מתלבשים יותר בשביל ההרגשה הטובה שלנו מאשר בשביל משהו אחר.

7 תגובות:

  1. כל הכבוד שהשקעת בהופעה, את נראית נפלא (חבל שלא רואים את הפנים שלך- לתשומת לבך!)
    אני נערת הפוסטר ל-overdressed כל הזמן וזה בסדר מבחינתי.
    יש לי הרבה בגדים ומעט יחסית אירועים ושמחות אז מה הטעם לשמור אותם לאירוע שאולי יבוא?
    מגניב שצירפת תמונות מהמועדון עצמו, נראה כמו בילוי כיפי.

    השבמחק
  2. ושתי היקרה, אני קוראת וכל כך נהנית, את אמנית בפני עצמך, יש לך את זה, תמיד ידעתי את זה ועכשיו אני יכולה לסמן לי וי.

    השבמחק
  3. לובה - תודה, ובאמת היה מועדון כיפי. בקשר לפנים, אני גם ביישנית מדי וגם לא מאוד פוטוגנית, כמו שחמותי מעירה בטרוניה בכל פעם שהיא רואה צילום שלי (כאילו שאני עושה את זה בכוונה או משהו).
    אנונימי - מי מהחברות הנחמדות שלי כתבה את זה? תודה, מתוקה.

    השבמחק
  4. נו, יופי של שמלה ובתוספת התיק הזה יצא לך אאוטפיט מגניב!

    אגב, אני לא מגדירה את "אוויטה" כמועדון גייז, בפעם האחרונה שהייתי שם, זה היה כשהזמינו אותי למסיבת רווקות.
    המועדון לרוב מלא בנשים (וקצת כאלה שמצטערים שלא נולדו נשים)

    השבמחק
  5. אז אולי ערבי שלישי זה לגייז? כשאני הייתי במקום היו שם המון בנים דווקא + מספר קטן של זוגות סטרייטים שגם באו לראות את ההופעה.

    השבמחק
  6. זה מזכיר לי שכשהייתי בכיתה י' בערך, פתאום שמתי לב שהארון שלי מלא בבגדים ממש יפים שלא לבשתי לבי"ס כי הם היו "חגיגיים מדיי". חשבתי על זה, ולא נראה לי הגיוני שאני מוציאה כסף רב על בגדים שיוצא לי ללבוש כל כך מעט. ואז פשוט התחלתי ללכת איתם ביום יום- הייתי מהראשונות שלבשו חצאיות ושמלות לבי"ס, ומאז אין כמעט בגד בארון שהוא "חגיגי מדיי" או מוזר מדיי" ליום יום. אני לובשת הכל, לא רק כדי להיראות, אלא בעיקר כדי להרגיש טוב עם עצמי. כל יום הוא הזדמנות חדשה להתלבש "מיליון דולר" וצריך לנצל את זה...

    השבמחק
  7. אהבתי את היוזמה להתלבש כל יום בבגדים יפים. אבל בסוף תמיד אני מתעצלת ולובשת ג'ינס וגופיה. באמת כדאי להשקיע קצת יותר מאמץ ויוזמה ולתת לחלק מהשמלות בארון שלא ראו אור יום כבר הרבה זמן לצאת ולבלות...

    השבמחק