ככל שנכנסתי ליותר חנויות במהלך החיפושים אחר השמלה, הלכה והתפוגגה בהדרגה העמדה הראשונית שלי בעניין השמלה הפשוטה. בהתחלה גם חשבנו על שילוב של מסעדה ורחבת ריקודים לאירוע וירדנו מהתוכנית הזו בסוף כי זה יצא עסק יקר מדי (למי שיש כסף, אני ממליצה על גלריית לורנס ביפו). כך שעם השקלול של גן אירועים ולא מסעדה בתוך החישובים של השמלה, הגעתי בסוף למסקנה שאין מנוס מללכת על משהו קצת יותר מושקע משמלה לבנה מנעמה בצלאל.
אחרי שיטוטים באתרי חתונות, הגעתי אל האתר של רומיה ויואל ומיד אהבתי את מה שראיתי. ראומה מייבאת שמלות עתיקות מהמאה ה-19 ועד שנות ה-30 וכמובן שישר התחברתי לשמלות הרומנטיות בניחוח הוינטג' שראיתי באתר ונסעתי לראות אותן מקרוב.
ה"חנות" של ראומה היתה ממוקמת אז בסלון ביתה בגבעתיים והיחס אל הלקוחות היה בהתאם. לעומת סלוני הכלות היוקרתיים יותר בדיזינגוף (שלאחד או שניים כאלה נכנסתי רק כדי למצות את חוויית הכלה עד הסוף), שגרמו לי להרגיש כמו מתחזה שמתיימרת להיות עשירה מספיק כדי בכלל לחשוב שיש לה את הזכות לגעת בשמלות שלהם, ראומה ישר גרמה לי להרגיש בנוח. היא פשוט כל-כך נחמדה ולבבית וזורמת עם הטעם של הכלה. כמובן שמלכתחילה, לכלות שמגיעות אליה, יש טעם קצת פחות קונבנציונלי ממה שמקובל בד"כ. ראיתי שם שמלת כלה מסאטן משנות ה-30 שאהבתי, אבל בעצתה של חברתי שבאה עמי למקום, החלטנו לעשות בה קצת שינויים, כך שבסוף נתפרה לכבודי שמלה חדשה ברוח השמלה המקורית. אח"כ קיבלתי המון מחמאות על השמלה, אבל אני עצמי הייתי קצת אמביוולנטית לגבי התוצאה הסופית. את החלק האחורי, שהוא החלק שאנחנו עיצבנו מחדש, מאוד אהבתי, אבל את החלק הקדמי פחות חיבבתי. הסיבה העיקרית לכך היא שבד הסאטן נצמד כמו כפפה לגוף וגרם לי להרגיש שהשמלה הזו מבליטה לי את הבטן. מצאתי את עצמי עושה דיאטה בפעם הראשונה בחיי כדי להשטיח את הבטן לפני החתונה ולא להרגיש יותר מדי מודעת לעצמי בשמלה. Mission impossible גירסת החתונה.
בתכלס הבעיה עם הבטן היתה יותר בראש שלי מאשר בעיה ממשית, אבל זה דבר שמציק לי עד היום כשאני מתבוננת בתמונות שלי בשמלה הזו. המבט שלי מתמקד ישר באיזור הבטן. כמובן גם שהיה חייב להיות ליצן תורני שבקטע של הברכות בסרט החתונה תהה אם הכלה אולי בהריון, מה שלא תרם בדיעבד להרגשה הטובה שלי לגבי חזית השמלה. למעשה, כשחיפשתי עכשיו תמונה פרונטלית של השמלה עבור הבלוג, גיליתי שכמעט ואין לי תמונות ייצוגיות של החלק הקדמי שלה בלי שאני מסתירה את איזור הבטן עם זר הפרחים. התמונות אותן העלתי בסופו של דבר לקוחות בכלל משלב ההכנות לחתונה ולא מהאירוע עצמו. זו הסיבה היחידה שאני הייתי ממליצה היום לכלה מאותגרת גזרה ללכת לסלון כלות קונבנציונלי יותר, עם שמלות שיש להן מחוכים שמובנים לתוך השמלה ופותרים את בעלת השמחה מדאגות מיותרות.
.
תוספת מאוחרת - תגידו, אנטיפטיים, אין פידבק לשמלת חתונה שלי?! יפה בעיניכם? לא הסטייל שלכם? קצת מעליב שאין התייחסות אליה בכלל. תזרקו איזה עצם.
ניסיתי להיכנס לפרטי הפרופיל שלך כדי לקבל כתובת מייל אך לא היו שם פרטים כאלה..
השבמחקאז אפשר לקבל את כתובת המייל שלך? :)
לא שמתי לב לעניין הזה. אני אתקן את זה בהזדמנות, והרגע שלחתי לך את כתובת המייל שלי.
השבמחקומה עם כך שההינומה נשכחה בסלון הכלות ולכן החתונה התחילה באיחור של, כמה? שעתיים? לדעתי פריט המידע הזה עוזר לשפוך אור חדש על דמותך. :)
השבמחקלאנונימי/ת - בואי נעמיד דברים על דיוקם. ההינומה אמנם נשכחה, אבל הגיעה אליי עוד בקבלת פנים. העיכוב היה כי בעלי לעתיד לא הצליח למצוא את המפתח לחדר המשפחה, שם היתה הטבעת לה נזקק לצורך טקס החתימה על הכתובה עם הרב ולא ידע שאני נמצאת בחדר המשפחה ומחכה שיקראו לי לצאת לחופה (ומחכה ומחכה ומחכה).
השבמחקמהתמונות שמופיעות כאן, את נראית מקסים והשמלה מחמיאה לך בטירוף! אהבתי את צמיד הזהב ואת הסרט שבשמלה. קורים דברים מפתיעים באירועים כאלו מרגשים, אבל בסוף הכל מסתדר! :)
השבמחק