יום שלישי, 15 בספטמבר 2009

אישה נעלה נעלה נעלה

המחלה הפרטית שלי היא אובססיה לנעליים. בכל פעם שאני עוברת ליד חנות נעליים, אני צריכה לרסן את עצמי ולומר לעצמי המתלהבת: down, girl, down.
מבחינתי, לעולם לא יכולים להיות לי יותר מדי זוגות נעליים. האוסף של אימלדה מרקוס קטן עליי. ללא בעיית האחסון והמגבלות הכספיות, הייתי מצדי קונה זוג נעליים אחת לשבוע שבועיים. כמובן שבסוף, בגלל עניין הנוחות, אני נועלת בעיקר זוג אחד או שניים שהם גם נוחים וגם נראים בסדר ושומרת את הנעליים היותר מושקעות ליציאות. אבל בינינו, כמה כבר יוצא לי לצאת? בואו נגיד שלא הרבה. ככה קורה שרוב זוגות הנעליים היפות שלי ניצבות להן על מדפי הנעליים שקניתי עבורן באיקאה ולא יוצאות הרבה להתאוורר. גם כשסוף-סוף אני נועלת זוג מדוגם שכזה, מכיוון שאני לא רגילה ללכת על נעליים עם עקבים ביום-יום, יוצא שעד סוף הערב אני כולי צולעת מיבלות שצצות להן במקומות אסטרטגיים על כפות רגליי. סקסי זה לא נראה (לפחות לא עד סוף הערב כאמור). לא עוזרות שלל השיטות שאני מנסה על מנת להקל על העניין, מפלסטרים ועד סטיק למניעת שלפוחיות שקניתי בסופר-פארם שאמור לנטרל את השפשוף באיזורים הרגישים בכף הרגל. ולא עוזר לעניין גם בעלי, שטוען שהוא לא מבין את הפטיש שיש לגברים מסוימים לנעלי עקב ולועג לי על חוסר הפרקטיות שאני מפגינה כשאני כבר כן מנסה להשקיע ולעלות על עקבים. גם אני מצד אחד מעריצה נשים שמסוגלות להתגבר על הכאב וללכת עם הדברים הללו ביום-יום ומצד שני, חושבת שזו כניעה לתכתיבים בלתי אפשריים, דוגמת המחוכים הויקטוריאניים ונעלי הלוטוס המזעריות שנאלצו פעם לסבול בנות סיניות ממשפחות מיוחסות. בסופו של דבר, אני כמעט תמיד אבחר בנוחות על פני יופי ביום-יום.

לכו תדעו, אולי בכלל סינדרלה לא איבדה בסוף הנשף בטעות את הנעל שלה – אלא פשוט היתה חייבת לחלוץ כבר את הנעליים הלא נוחות אחרי כל הריקודים האלה.

בקיצור, אנא מכם יבואנים יקרים (ושימו לב גם מעצבי נעליים מקומיים ומכתיבי טרנדים) – הבו לנו גם נעליים עם עקבים בגובה בינוני, כך שגם מאותגרות עקבים כמוני יוכלו ליהנות לא רק מנעליים שטוחות.
ובינתיים, הרי לפניכן כמה דוגמאות מהאוסף שלי:

נעליים של שולה שנקנו לאירועים מיוחדים דוגמת חתונות ולקחו אותי למחוזות חדשים של כאב

סנדלי סטיב מאדן מהעונה הקודמת. לא תאמינו כמה לא נוחות הרצועות הדקות הללו מקדימה יכולות להיות

סנדלים של קנת קול. אהבתי בעיקר את הטקסטורה הנחשית משהו של הרצועות שלא כל-כך רואים בצילום

סנדלים מחנות בפראג. העונה ניתן היה למצוא חיקויים דומים לסטייל הזה בכל חנות נעליים ממוצעת


נעלי פאולה. לא נוחות כמו שאמורות להיות

סנדלים מהמיין באזר בהודו. הכי נוחות ושיקיות


סנדלים עם עקב קטנטן ונוח מפול אנד בר


הרכישה האחרונה שלי מאלדו בעקבות טרנד השריכה. נבחרו גם בגלל העקב היחסית סביר

4 תגובות:

  1. מישהי אוהבת גלדיאטור!!!
    האובססיה שלך לנעליים מזכירה את האובססיה שלי לתיקים ותכשיטים.
    טוב, ההתמכרות שלנו עדיפה על סיגריות, לפחות.

    דרך אגב- לא מסכימה לגבי העקב הבינוני! אישית, אני אוהבת עקבים גבוהים מאוד, מאוד- העקבים בארץ לא גבוהים מספיק לרוב ולכן אני תמיד על נעליים שטוחות...
    הייתי ממליצה לך ללכת על פלטפורמות גבוהות מאוד- זה יקל מעט את הקושי. :)

    השבמחק
  2. כן, אני בהחלט אימצתי בחום את טרנד הגלדיאטורים אחרי שבהתחלה לא הבנתי מה זה הדבר המוזר הזה. מקנאה בך כאמור על היכולת ללכת עם עקבים גבוהים. אני חושבת שאין לי את ה-DNA לזה. אבל לא נורא, ממילא בעלי לא גבוה ממני בהרבה ומעדיף כשאני לא עוברת אותו בגובה בעזרת עקבים.

    השבמחק
  3. כמה נעליים!!!!!!!!!!!!!!!
    אהבתי בעיקר את הראשונות, הירוקות וההודיות!!!

    השבמחק