יום שישי, 1 בינואר 2010

תחילתה של שנה


אז איך עבר עליכם הסילבסטר? בסילבסטר הקודם אני זוכרת שהייתי כבר מוכנה לשינה במיטה, בחצות התנשקנו וישר הלכתי לישון, כי הייתי צריכה לעבוד למחרת בבוקר. השנה גם לא תכננו ללכת לאף מסיבה, כי למי יש כוח לכל הבלאגן וכמו שכתבו רבים וטובים לפניי, המסיבות האלה אף פעם לא עומדות בציפיות ואתה בסה"כ יוצא כדי לא להגיד לעצמך שבסילבסטר ישבת בבית ולא עשית כלום.
השנה הזמינו אותנו זוג חברים להרמת כוסית אצלם בבית, מה שהיה נשמע מאוד נחמד, אבל בסוף אפילו את זה לא עשינו.
לאחרונה צבעו אצלי בעבודה את החדר והריח של הצבע שם עדיין חזק מאוד. כך יצא שחזרתי בערב עם כזה כאב-ראש מפוצץ, שישר נכנסתי למיטה והתעוררתי שעה אחרי חצות, אז בכלל פספסתי את הרגע המשמעותי. לא נורא, חגגנו בקטנה בשעה אחת עם יין וסרט בהוט VOD.

השנה האזרחית החדשה התחילה אבל בצורה מדאיגה. קמתי בבוקר ושושה נעלמה. לפעמים היא אוהבת להתחבא בבית, אז בהתחלה לא דאגתי, אבל אחרי שעברו כמה שעות והיא לא ענתה לקריאות שלנו ולא הופיעה פתאום כהרגלה להגיד בוקר טוב, הבנו שלא מדובר במקרה היעלמות רגיל שלה.
זה כבר קרה לנו פעם אחת איתה, כשרק עברנו לדירה בכפר-סבא. חתולים כידוע לא מגיבים טוב למעברי דירה ונכנסים קצת להלם סביבתי. בימים הראשונים למגורים בדירה החדשה, שוקי ושושה התחבאו בכל מיני פינות בבית וסירבו לצאת משם במשך שעות. עשינו להם את ההסתגלות בהדרגה כמו שמומלץ, אבל זה לא ממש עזר להם לקבל בקלות את השוק של רהיטים חדשים, דירה חדשה וחצר חדשה. באיזשהו שלב שושה גם זינקה למטה מהחצר, שממוקמת בקומה הראשונה (לא קרקע) ונעלמה למספר ימים. הייתי קוראת לה מדי פעם מהמרפסת ולאחר כמה ימים, פתאום היא הופיעה. ירדתי למטה עם הכלוב שלה ובעזרת קצת פסטרמה, פיתיתי אותה להיכנס לכלוב והעליתי אותה בחזרה לדירה. בתור חתולה שהיתה רגילה לרעות בצורה חופשית בחצרות בני-ברק ולהשליט טרור על ציפורים ולטאות שאתרע מזלן להיקלע לדרכה, המגורים המגבי
לים בדירה עם חצר קטנה וקצת גישה למרפסות של השכנים, בטח לא באו לה טוב בהתחלה. אבל בסוף היא התרגלה והתחילה כאמור להשמין מנחת.
אגב, שוקי הדביל התנהג אז, כשהעלינו אותה בחזרה לדירה, כאילו מדובר בחתולה זרה שהוא מעולם לא פגש ובמשך איזה שבוע הגיב בעויינות לנוכחותה. אינטיליגנציה מעולם לא היתה הצד החזק של החתול הזה. למעשה מאז הוא לא חזר להתנהג אליה כמו בעבר. הוא אמנם כבר מקבל את נוכחותה והם אפילו משחקים ביחד לפעמים בתופסת והיאבקות, אבל נדמה שהוא מתקשה לשאת קירבה אינטימית אליה ודי מהר נכנס למתח ומתחיל לריב איתה. הוא מקרב אליה את הראש כמו לנשיקה והיא מתחילה ללקק אותו ואז הוא מתחיל עם הקטעים שלו. חתול נוירוטי שכמותו.

שני החתולים ברגע נדיר של קירבה בלי מריבה

נקווה שהיא ירדה לה גם הפעם לסיבוב בשכונה ותחזור כשתמצה את העניין. זו בהחלט אבל לא דרך נחמדה להתחיל איתה את שנת 2010. אפילו שוקי מניוקי נראה מודאג.

3 תגובות:

  1. איזה חמדמדים. מקווה ששושה תחזור במהרה.
    ושנה טובה כמובן!

    השבמחק
  2. מקווה שתמצאי את האבדה במהירות!

    השבמחק