בדרך כלל לי מתחשק להסתובב באיזור ת"א רבתי וכשיש לי יעד אטרקטיבי דוגמת ה"פשפש מתלבש" אותו הזכרתי בפוסט הקודם, בוודאי שאנסה להגיע אליו. גייסתי לצורך העניין חברה טובה פלוס בן הזוג חובב האופנה שלה, שקצת התבאס כשגילה שכמעט ולא היו במקום דוכנים שפנו לאוכלוסייה הגברית (אלא אם כן פספסנו משהו, רק דוכן הנעליים בכניסה למרכז היה מיועד לשני המינים).
בסוף סתם לכלכתי שיהיה שם קר, שכן המכירה נערכה תחת קורת הגג של מרכז עמיעד. מצד שני, הגענו באמצע היום ביום שישי, כשהשמש זרחה בחוץ. היו במקום המון דוכני אקססוריז וגם קצת דוכני בגדים. אני לא כל-כך אוהבת למדוד בגדים באירועי מכירה כאלה, כי צפוף ולחוץ, אז התמקדתי יותר בדוכני התכשיטים. מרוב מבחר, קצת הלכתי לאיבוד באיזשהו שלב. כשעומדות בפניי כל-כך הרבה אפשרויות, אני בד"כ בסוף מוותרת ובוחרת שלא לבחור.
לקראת סוף הסיבוב שלנו במקום שמחתי לגלות באחד הדוכנים תכשיטים שנראו לי מוכרים מחנות שאני מסמפטת בנווה צדק וכך יצא לי לפגוש את לילך חדש, המעצבת והבעלים של מותג התכשיטים Lilu. היא מעצבת תכשיטים בקו מאוד עדכני ואופנתי, כשהיא משלבת שרשראות באורכים וסוגים שונים ביחד עם אפליקציות, רצועות עור ותליונים מעניינים. נדלקתי על סגנון העיצוב שלה כבר כשראיתי שרשראות שלה בבוטיק הבגדים "אליז" ברח' שבזי בנווה צדק. המחירים של השרשראות שלה קצת גבוהים בהתחשב בכך שהיא לא עושה שימוש בחומרים יקרים, אבל אם רובי סטאר יכולה לגבות מחיר גבוה עבור תכשיטים שאינם עשויים ממתכות אצילות, למה לא גם לילך. הסטייל והעיצוב הם הפואנטה במקרים הללו. עזבתי היום את הדוכן עם שרשרת פרי יצירתה של לילך הנחמדה והמוכשרת, שאותה כבר אציג כאן בהזדמנות אחרת (לא את לילך. את השרשרת).
דוכנים ב"פשפש מתלבש"
וזו לילך חדש, מעצבת תכשיטי Lilu (שקצת זזה לי בזמן שצילמתי אותה)
תכשיטים של לילך בדוכן שלה
דוכני אקססוריז נוספים במקוםאחרי שסיימנו להסתובב במרכז עמיעד, תקף אותנו הרעב וחיפשנו מקום לשבת לאכול. מכיוון שב"פועה" היה (כרגיל) זמן המתנה ארוך יחסית עד שיתפנה שולחן, סרנו לד"ר שקשוקה המיתולוגי ונהנינו מהמנה שעל שמה נקרא המקום. בין לבין כמעט נחנק שם אחד הסועדים במקום מעצם של דג, אבל תרגיל היימליך שביצע עליו אחד מיושבי השולחן שלו, הציל אותו בזמן. לאכול דגים יכול להיות עסק מסוכן.
אחר-כך כבר לא נשאר לנו זמן פנוי להסתובב בשוק עצמו ושמנו את פעמינו בחזרה לכיוון האוטו, אבל כשראיתי את הכלב החמוד הזה באחת החנויות, הייתי חייבת לצלם אותו. הוא היה דומה לבעל החנות גם בכובד המשקל שלו וגם באופי שלו (האדיש משהו).
שבת שלום לכולם עם אנרגיות חיוביות!
אין ספק שביפו קורה משהו מאוד טוב לאחרונה. אני לא מתה על ד"ר שקשוקה שנהיה קצת תיירותי מדי, אבל אם כבר הייתם ביפו למה לא הלכתם לאבו חסן?
השבמחקוהפאג מהמם, לי יש כזה בדיוק. בעצם כמו כל אמא גאה אני חייבת להגיד שצ'רלי שלי יותר חמוד :)
למרות שד"ר שקשוקה נהיה אולי יותר תיירותי, האוכל נשאר אותו אוכל ביתי טעים. חוץ מזה, היינו ממש קצרים בזמן וד"ר שקשוקה היה ממש קרוב. ואגב, אני דווקא אוהבת לראות סביבי תיירים. זה גורם לי לאיזו הרגשה של נחת, שלמרות הכול עדיין מגיעים לבקר פה אנשים מחו"ל.
השבמחק