יום חמישי, 14 בינואר 2010

ממאורעות השבוע שחלף

על מה הייתי כותבת כאן אם לא היתה לי את ההפסקה הכפויה הזו בין העבודות? הדברים שאני מספיקה לעשות בשעתיים האלו זה לא להאמין. אתמול למשל הספקתי גם לבקר בחנות היד שנייה "היה היה" בבן יהודה 72 בת"א (ולא לקנות כלום) וגם לקפוץ שוב לחנות של "אבגד" ולקנות לי חגורה כסופה כהה + אבזם (ואח"כ בבית חיברתי אותם יחדיו).


בחנות היד שנייה ביקרתי סתם כדי לפשפש קצת ולצלם תמונות לבלוג. מדובר בחנות אותנטית מאוד לסוגה. כמעט ולא תמצאו שם בגדים מ"זארה" ורשתות מסחריות אחרות, אלא פריטים שממש נראים וינטג'יים, כאלה שהאמהות שלנו ואולי אפילו הסבתות שלנו לבשו בזמנו. יש שם כמה פריטים מטורפים ביותר וכמה שפויים יותר. ראיתי שם וסט עור מקסים עם שולי פרווה, שלצערי היה קטן עליי וגם כמה גופיות ועליוניות עמוסות בנצנצים, מהסוג שדורית בר-אור היתה עושה איתם מטעמים, אבל בשבילי זה היה קצת יותר מדי. יש שם גם המון פיצ'יפקעס – החל בתכשיטים מכל הסוגים, קופסאות מעוטרות, משקפיים, פסלים קטנים ומה לא. והכל בערבובייה שקשה למצוא בה את הידיים והרגליים, אבל בהחלט כיף לחפש.

את החגורה והאבזם מ"אבגד" קניתי מתוך תוכנית לטווח הרחוק. סוף כל סוף יש לנו בחודש הבא חתונה משפחתית ויש לי תירוץ רשמי לקנות אביזרים משלימים לשמלה שאני מתכננת ללבוש לאירוע. אני לא ממש מכירה את בני הזוג שעומדים להתחתן כי מדובר בבני דודים של בעלי, אבל לפי התמונה שלהם שצורפה להזמנה ולפי זה שהאורחים מתבקשים להגיע לבושים בבגדים שחורים, הבנתי שמדובר בזוג פנקיסטי משהו. נראה לי שזו הולכת להיות חתונה לא שגרתית. אני בכלל אוהבת חתונות של זוגות צעירים וקוליים. מה יש לא לאהוב בעצם? אוכל טוב, מוסיקה טובה וחברה נחמדה (בסדר הזה). אקיצר - ניצלתי את העניין גם לרכישת זוג נעליים משגעות שראיתי בבוטיק ברעננה. אציג אותן כאן בהזדמנות.


בכל הנוגע לשושה - אני שמחה לדווח שפיזית לפחות היא מרגישה טוב יותר. הורדנו לה סוף כל סוף את הקונוס מעל הראש וזה כבר שידרג לה את רמת החיים. גם התחלנו לאפשר לה להסתובב קצת בדירה והיא מדדה לה לאיטה מכאן לשם. מצד שני, היא קצת איבדה את הביטחון העצמי שלה וכל רעש זר או פתאומי נתפס אצלה כאיום וישר מבריח אותה בחזרה לחדר השינה. זה ששוקי מניוקי עדיין מגיב אליה מדי פעם בעויינות לא עוזר להרגיע אותה.

שושה בתנוחת בית הבראה

אני מצרפת כאן קישור לשיר שנקרא "אוקטובר ואפריל". הדואט הזה עם המילים הקיטשיות שלו מכניס אותי לאווירה של רומנטיקה אפלה ואני סאקרית של רומנטיקה מהסוג הזה (ולראיה - הפוסט שלי על אהבתי לסיפורי ערפדים עם נופך רומנטי). אין לי מושג ממתי השיר הזה. שמעתי אותו היום ברדיו ונדלקתי עליו. כשהגעתי הביתה, חיפשתי אותו באימיול ומאז אני שומעת אותו בלופ.

4 תגובות:

  1. שושה כזו מתוקה - החלמה מהירה!!
    החגורה מהממת. אף פעם לא שמעתי על חתונה שבה כל האורחים ילבשו שחור - מעניין מה הכלה תלבש :-)

    השבמחק
  2. רחלי - תודה. באמת מעניין איך הכלה תיראה. לא חשבתי על זה בכלל. הם גם כתבו לבוא עם "ראש פתוח". נראה לי שאמא של בעלי הולכת להתפלץ ממה שיילך שם.

    השבמחק
  3. החגורה מהממת! לטובת הנעלולות המהבולות מבינינו - קונים אותה מוכנה או שצריך להרכיב בבית? שתפי, שתפי.

    השבמחק
  4. נעלולה - רק עכשיו ראיתי את התגובה שלך. קונים את החגורה לחוד ואת האבזם לחוד ורק צריך לחבר אותם ביחד בעזרת מלחציים כשמגיעים הביתה, שזה קלי קלוטו.

    השבמחק