אנשי האקסוסריז מתחלקים לשלוש קבוצות: כאלה שהכי אוהבים נעליים, כאלה שהכי אוהבים תיקים וכאלה שהכי אוהבים את התכשטת. האמת שזו חלוקה שאני החלטתי עליה כרגע ואני אפילו לא בטוחה אם נעליים נכנסות תחת ההגדרה של אקססוריז או לא, אבל אני חותרת לפואנטה מסוימת. אני מצדי, כפי שכבר הזכרתי כאן בבלוג, חולת נעליים. זה האביזר שהכי עושה לי את זה. אחיינית שלי לעומת זאת אוהבת יותר תיקים ואומרת שזה הדבר הראשון שהיא שמה לב אליו כשהיא רואה נשים ברחוב. אני כמובן מסתכלת על הנעליים. תיקים פחות עושים לי את זה. זה לא אומר שאני לא אוהבת ומעריכה תיקים מעוצבים, אבל אין לי כמיהה מטורפת לעניין ותיק רק נראה לי פריט נחמד להשלים אתו את התלבושת, אבל לא הדבר הכי בולט בה.
לאמא שלי, שהיא כאמור אספנית לא קטנה, יש אוסף של תיקים מכל המינים ומכל הסוגים, חלקם שווים יותר וחלקם שווים פחות. כמה מהם עשו את דרכם אליי ואני מציגה כאן כמה נבחרים.
תיק אוכל שאיבד את ייעודו המקורי וכעת משמש לאיחסון בקבוקי הלקים שלי
התיק החום הנ"ל שכב אצלי הרבה שנים עד שלאחרונה התחלתי שוב לעשות בו שימוש ואז גיליתי גם להפתעתי שככל הנראה מדובר בתיק ג'וצי מקורי. אמנם חבוט, ישן ומשופשף, אבל בכל זאת - יש לי תיק של ג'וצי.
שני התיקים האחרונים ממש מזכירים תיקי סבתא ואני בעיקר שומרת אותם בשל מראה הווינטג' שלהם שאני כל-כך אוהבת.
אני אוהבת הכל מהכל..בחיי
השבמחקגם לי אין העדפה, אני צריכה וקונה הכל, השאלה היא רק מתי. נניח, כרגע יש לי צורך בוער בתיק חדש, שכן הישן כבר מתפורר מבפנים לאחר חמש שנים משותפות, חלקן כתיק מוכה.
השבמחקגם אני כמוך:
השבמחקלא בוהה בחלונות ראווה של חנויות תכשיטים ותיקים. פעם בשנה (אולי) מתחשקים לי עגילים, טבעות כסף, או צמידי רגל תוצרת בית מחרוזים גדולים וצבעוניים, תיק - רק כשהנוכחי נפרם, ונעליים - בכל הזדמנות.
זֶרֶשׁ