שתי העצות הכי טובות שאימצתי מהמומחיות בתחום (חוץ מהסמים) היו להתערב כמה שפחות וש"חתולים שאוכלים ביחד, מסתדרים ביחד". עשינו להם כמה שיותר מפגשים עם חיזוקים חיוביים בצורת ממתקים לחתולים, כשהם כמעט ונוגעים זה לזה באף והשתדלנו לא להיכנס ביניהם גם בזמן שהיו ביניהם עימותים קצת מתוחים יותר. סה"כ שושה עכשיו חזקה יותר ויכולה לדאוג לעצמה פחות או יותר.
מה שמסתמן בשטח כרגע זה שהאינטראקציה עם שושה מאוד היתה חסרה לשוקי והוא מת לחזור לשחק איתה. היא מצידה עוד לא מרגישה מספיק בריאה כדי להשתולל אתו ומעדיפה שהוא ישמור ממנה מרחק. ככה יוצא שהוא כל הזמן מנהל אחריה מעקבים ברחבי הדירה והחצר ומציק לה פה ושם והיא מדי פעם מחליטה שהוא הגזים, נותנת לו כאפה פלוס נהמת אזהרה ועושה נסיגה טקטית לאיזו פינה שהוא לא יכול להגיע אליה. אחרי שהוא מוותר ונסוג, היא שוב יוצאת להסתובב. אנחנו כבר לא מפרידים ביניהם במהלך הלילה או כשאנחנו עוזבים את הבית וטפו-טפו, עד עכשיו לא אירעה שום קטסטרופה. נראה מה יהיה כשנפסיק עם המרגיעון הזה. נקווה שהשלווה תמשיך לשרור במעוננו.
ואם לחזור לעניינים אופנתיים יותר, ערכתי השבוע לכבודכם גיחה קצרה לחנות יד שנייה ברח' אחד העם 51 בת"א. החנות נקראת "סטלה" (סתם כי בעלת החנות אהבה את השם הזה) ואת הסחורה לחנות מייבאים משווקי יד שנייה באירופה ובארה"ב. מדובר באחת מחנויות היד שנייה היותר יוקרתיות בתל-אביב והמחירים בהתאם. טווח המחירים בחנות נע בין 100 ל-950 ש"ח (עבור שמלת הוט קוטור של כריסטיאן לקרואה). ניתן למצוא שם פריטים אותנטיים של מעצבים בינלאומיים, דוגמת תיקים של ג'וצי ודיור ונעליים של שאנל, אייזיק מזרחי וסטיוארט וייצמן. ראיתי שם גם לא מעט ז'אקטים עם נצנצים שעכשיו מאוד טרנדיים ואוברולים מעניינים, שלי בחיים לא יהיה את האומץ ללבוש. בגדי יום-יום רגילים כמעט ואין שם, מה שאומר שאני לא נמנית על הלקוחות הקבועות של החנות. בזמנו קניתי שם שמלה משנות השמונים שכבר הופיעה בבלוג וגם חצאית סקוטית נחמדה, אבל כרגע אין לי תקציב לקניות נוספות במקום.
ביום ראשון כשביקרתי את יוד בת"א רצינו לבקר בחנות שהמלצת עליה בפרישמן אבל אחרי שהוצאנו את כל תקציב הקניות שלנו בחנות יד שניה-וינטג' נטולת השם בדיזינגוף כבר לא היה טעם..בהזדמנות אחרת.
השבמחקהחנות הזו נראית מדהימה..חבל שהיא כ"כ יקרה..
האמת שהבגדים ב"סטלה" היו קצת כבדים עליי, אבל אולי זו שאלה של תקופה ושל אירוע שמצדיק סטייל שכזה. הנעליים למשל ממש לא היו לטעמי, ולא אכפת לי שהן של איזה בית אופנה מהולל. בקשר לחנות בה ביקרתן בדיזינגוף - אשמח לקרוא על כך אצלך בבלוג. Do tell.
השבמחק