הנמל בת"א הוא לא מקום שיש יותר מדי מה לעשות בו במהלך החורף. גיליתי את זה השבוע, כשנאלצתי להמתין שם לבעלי שיאסוף אותי הביתה לכפר-סבא (ולהמתין ולהמתין ולהמתין). לא נתקלתי ביותר מדי אנשים שם עם רדת החשיכה ורוב המסעדות על הדק נראו שוממות. זה לא כל-כך נעים לראות נמל סגור.בזמן שהמתנתי אכלתי מנה קטנה של דים סאם עם שרימפס בפיר 23, שגם היא היתה די שוממת להוציא אמא ושני ילדים שאכלו פיש אנד צ'יפס וכמה חתולים שחיכו לראות אם יפלו להם פירורים, נכנסתי למתחם של קום איל פו היקרנים להחריד וגיליתי חנות זמנית לעיצוב בשם "רפסודה" בהאנגר 20.
אף אחת מהחנויות בנמל (להוציא את סטודיו 54, שאליה לא העזתי להיכנס מפאת חשש מהתמחור במקום) לא עשתה לי חשק להיכנס ולקנות משהו - ותאמינו לי שהרצון היה קיים (עברה לי בראש המחשבה שזו יכולה להיות דרך לא רעה להתנקם בבעלי שהתעכב בפגישה וגרם לי להסתובב שם בקור מעל לשעה).
חנות העיצוב היתה החלק הכי מעניין של הסיבוב. היא כאמור תהיה פתוחה לזמן מוגבל, עד ה-22.2 בלבד. ההאנגר כולו עוצב כמו סטודיו ענק עם פינות שמוקדשות לתוצרת של כל מעצב ועם מיצבים אמנותיים שהיו פזורים פה ושם (כמו ערימת הטלוויזיות ליד אחד העמודים). ראיתי שם תיקים, בובות, תכשיטים, חולצות טריקו עם הדפסים, דיסקים, ציורים וכל מיני רעיונות עיצוביים שונים ומשונים. אני כאמור לא התפתיתי לרכוש כלום, אבל לאחרונה אני מאוד בררנית בכל הנוגע לקניות שלי, אז אולי אני לא יכולה לשמש כדוגמא למידת האטרקטיביות של העיצובים במקום.
לפי הברושור של החנות שצירפתי כאן בתחילת הפוסט מסתבר שחוץ מלתפקד כחנות, מתקיימים במקום גם מפגשים שמיועדים בעיקר למעצבים, אך פתוחים גם לקהל הרחב.
אני מצרפת כאן גם את הצד השני של הברושור של חנות העיצוב, שבו יש רשימה של כל האמנים/חנויות שאת פרי יצירתם/מרכולתם אפשר לראות ולקנות במקום (לחצו על התמונה להגדלה).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה