Purim Past

נדמה לי שכבר הזכרתי פעם שאני מאוד אוהבת להתחפש. למעשה, להתלבש זה קצת כמו להתחפש בכל יום ויום מהחיים שלך. תלוי איזה מסר את רוצה להעביר לעולם באותו היום או איך את רוצה להשפיע על עצמך להרגיש באותו היום. בכל יום ממוצע, אפשר "להתחפש" לפרחה, לאשת עסקים, לילדת פרחים, לרוקיסטית, לליידי, לחננה, לבחורה נוסטלגית עם אהבה לוינטג', לסתם בחורה בלי חוש אופנתי ועוד כהנה וכהנה. מי אמר שחייבים להיתקע בסגנון לבוש אחד שרק הוא מאפיין אותנו. למה בעצם לא להשתנות כמו זיקית בהתאם להרגשה שלנו באותו היום. כמובן שלרובנו אין את הזמן, האנרגיות והמלתחה הדרושים לשם כך, אבל זה רעיון נחמד בתיאוריה.

פורים מאפשר לנו לעשות את זה בצורה יותר קיצונית. בשנים האחרונות, מאז שאני כבר לא ממש יוצאת למסיבות פורים, כמעט ולא יוצא לי להתחפש, אבל הרצון עדיין קיים.
אז לקראת פורים, קבלו כמה מהתחפושות שעטיתי על עצמי במהלך השנים. הייתי טום בוי בתור ילדה, שזה דבר שבעיקר בא לידי ביטוי בתחפושות של הרב-חובל והליצן. גם בתחפושת של ההולנדית, רואים לפי הפרצוף החמוץ שאני עושה בתמונה, שאני לא ממש מרגישה בנוח בתוך כל הפרו-פרו הזה.
התמונה האחרונה צולמה לפני כעשר שנים וצירפתי אותה כי כרגע זה ככל הנראה הכיוון שאליו אני אלך גם השנה אם תצוץ בכל זאת סיבה להתחפש (בצורת הזמנה למסיבה). אחרי הכל, המנומרים חזרו לאופנה ובגדול.