יום שבת, 1 במאי 2010

Casual Friday

חולצה ותיק: H&M, מכנסיים: זארה, סנדלים: סטיב מאדן

אז שבנו לשגרה ולחדשות רעות שקשורות לבריאות של אמא שלי, מה שישר החזיר אותי לקרקע המציאות בחבטה עזה. זה גורם לי לרצות להתחפר עוד יותר עמוק בקליפה שלי בין קירות ביתי בניסיון למצוא כוחות להתמודד עם הקשיים שניצבים כרגע בפניי, שאינם מוגבלים רק לבריאותה של אמי.
שטחית שכמוני, אחד מהדברים שמנחמים אותי זה קניות. אולי זה קשור גם לכך שלפחות בתחום הזה אני מרגישה שיש לי אלמנט מסוים של החלטה ובחירה ושאינני חסרת אונים מול התרחשויות שאין לי יכולת לשלוט בהן.
בתחילת השבוע חזרתי לביקור נוסף ב-H&M, הפעם לצורך הצטיידות של בעלי בבגדים לקראת נסיעת העבודה שלו לחו"ל וכמובן שלא עמדתי בפיתוי ורכשתי לעצמי עוד שני פריטים - החולצה הצהובה והתיק השחור הענק שבתמונה. נראה לי שכמו בזארה, הולכת להיות שם תחלופה גבוהה של הבגדים, אור לשינויים הרבים שראיתי בתצוגה בפעם השנייה שביקרתי שם.


ואם אנחנו כבר עוסקים בנחמות הקטנות של החיים, הרבה זמן לא הצגתי כאן את את אוסף האקססוריז שלי. חשבתי להציג את הדרך שבה אני מאחסנת את אוסף התכשיטים המכובד, אם כי הלא יקר ברובו, שלי.

את הסטנד לתכשיטים מעץ שתלוי על הקיר קניתי בדוכן בנחלת בנימין וכך גם את שתי קופסאות התכשיטים מזכוכית, אחת לטבעות והשנייה לסיכות ראש.
בסיכות הראש עשיתי שימוש בעיקר בתקופה שבה הסתפרתי בצורה קטסטרופלית והייתי חייבת משהו שירסן את הפוני הסורר שנכנס לי כל הזמן לעיניים (שמעתי את הספר אומר לאחד העוזרות שלו מעל לראשי בזמן שסיפר אותי, ש"היום הוא במצב רוח קצר". כבר אז התחלתי לחשוד בחושי החדים שטוב לא ייצא מהתספורת הזו. זה לפעמים מה שקורה כשמנסים ספר חדש. אתם יכולים כבר לנחש שכף רגלי לא דרכה שנית במספרה הזו).

קופסת סיכות הדש הייתה במקור קופסה של שעון פוסיל שקניתי ממש מזמן. יש להם קופסאות פח ממש יפות ששוות התייחסות בפני עצמן. את רוב אוסף הסיכות הללו קיבלתי בירושה מאמא שלי. לצערי יוצא לי לעשות בהן מעט מאוד שימוש. איכשהו, הדבר האחרון שאני חושבת עליו בבוקר כשאני מסתכלת במראה לפני שאני יוצאת מהבית, הוא "המממ... חסרה כאן סיכת דש על מנת להשלים את האאוטפיט הזה".

בתקווה לעתיד עם חדשות טובות יותר, מאחלת לכולם שבוע טוב ומוצלח.

4 תגובות:

  1. מקווה מאוד שאמא שלך תרגיש טוב יותר, מחזיקה עבורך אצבעות.

    השבמחק
  2. אני בד"כ נוטה שלא לאהוב צהוב. האמת...עכשיו כשאני חושבת על זה, נראה לי שצהוב הוא הצבע היחיד שאין לי שום פריט לבוש בו. אבל מה...איך אומרים?
    "you work it well" (:

    הרבה בריאות לאמא!

    השבמחק
  3. אני מבינה בדיוק איך את מרגישה, אני במצב מאד דומה (כנראה). צריך להנות ממה שאפשר בלי להרגיש אשמה, אחרת נשתגע.

    החולצה הצהובה נראית עליך עשרת מונים טוב יותר מעל אחרות שראיתי מודדות אותה (כולל עצמי :-). ואת סטנד לתכשיטים אני חושבת שאולי אקנה גם, רעיון מעולה לסידור הבלאגן האביזרי שלי..

    השבמחק
  4. תודה על איחולי הבריאות.
    בקשר לצבע הצהוב - על עור כהה זה עובד לא רע בכלל. גם אני נמנעתי ממנו במשך שנים, אבל פתאום בתקופה האחרונה הוא דווקא בא לי טוב משום-מה. זה צבע מלא שמחת חיים לדעתי.

    השבמחק