יום שני, 10 במאי 2010

כל הארץ פקקים פקקים

אחד החסרונות הכי גדולים של המעבר לכפר-סבא מבחינתי זה הפקקים בבוקר. נסיעה של חצי שעה לת"א בשעה ללא פקקים, לוקחת מעל לשעה בשעות העומס בכבישים בבוקר. תודה לאל שאני לא צריכה לעשות את הדרך הזו בכל בוקר, אלא רק בימים שבהם אני עובדת בת"א. ועוד לא הזכרתי את הפקקים בדרך חזרה.

אחרי שעה שאני נמצאת בדרך, כשאני לוחצת כל שנייה לסירוגין על הגז ועל הבלם, אני מתחילה להרגיש הזדהות עם הדמות ששיחק מייקל דאגלס בסרט "בדרך למטה". למי שלא מכיר, מדובר בקומדיה שחורה שביים ג'ואל שומאכר ב-1993, בה משחק דאגלס אדם מן היישוב שנתקע בפקק תנועה בלוס אנג'לס ביום חמסין אחרי שבדיוק פוטר מעבודתו והוא מאחר ליום ההולדת של הבת שלו. באיזשהו שלב הוא מתחרפן, יוצא מהמכונית באמצע הפקק ומתחיל במסע הרס קטלני.
בכלל, בתור אדם יחסית נחמד ומתחשב, אני מרגישה שאני עוברת מעין מהפך אישיותי כשאני נמצאת מאחורי ההגה. פתאום כולם מסביבי נהגים איומים ורק אני יודעת איך לנהוג טוב ואני מוצאת את עצמי מתמלאת באגרסיות וצריכה לחזור ולשנן לעצמי את המשפט מהפרסומת ההיא לזהירות בדרכים: "בכביש על תהיה צודק. היה חכם".
לפעמים אני מרגישה כמו ד"ר ג'קיל השקול והחביב במצבי הרגיל ומיסטר הייד הפסיכוטי, כשאני מאחורי ההגה. מאוד בדומה למה שקורה לגופי באותה הסיטואציה בסרט מצוייר של דיסני שראיתי ממש מזמן, שנקרא Motor Mania.
אני מצרפת אותו כאן לנוחות שוחרי הקומיקס הקלאסי.
תיהנו.



קבלו גם לינק לסרטון הזה באתר של יו-טיוב במידה ומשום מה הוידיאו כאן למעלה יחליט שלא לשתף פעולה (היועץ הטכני שלי פשוט נמצא בחו"ל כרגע והוא זה שבד"כ דואג לפעולתם התקינה של העזרים הללו).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה