יום ראשון, 9 במאי 2010

טיול לשבת

היום אני כותבת על תקן מדריכת טיולים מכיוון שיש לי טיול לשבת להמליץ לכם (אני מתעלת את חיזקי, מדריך הטיולים המחופף ממערכוני "ארץ נהדרת"). שום התייחסות לאופנה לא הולכת להיות בפוסט הזה.
בשבת בבוקר (לא יותר מדי מוקדם תודה לאל) אספו אותי זוג חברים ויצאנו לטיול באיזור הרי ירושלים ביחד עם שני זוגות נוספים כשאנחנו נוסעים בשיירה של שלושה רכבים (לא נורא אקולוגי מצדנו).

העצירה הראשונה שלנו היתה בחוות תבלינים ביער אשתאול ליד מחלף שער הגיא. זה כמו "עדן טבע מרקט", רק יותר קטן ומרוכז. בהתחלה לא ממש התלהבתי, כי בתור אחת שלא מבשלת הרבה, מה לי ולתבלינים? אבל אחרי שעשיתי סיור בחנות, גיליתי את כל חליטות התה, הריבות והפסטות המיוחדות במקום וזה כבר יותר דיבר אל ליבי. מה שכן, יקר שם לא פחות מ"עדן טבע מרקט", אם לא יותר.

מכיוון שחשוב לעשות טיול שכזה עם קצת אלכוהול בזרם הדם, שיעשה עוד יותר שמח על הלב, העצירה הבאה שלנו היתה לטעימות יין ב"
יקב כץ". גם שמענו הרצאה קצרה על היקב הירוק הזה וגם זכינו לטעום את היין המשובח שמכין יוסי כץ בדרכו הייחודית. יוסי הוא פיזיקאי וכימאי בהכשרתו וכשעשה הסבה ליינן, הכניס קצת מרזי המקצוע הקודם שלו גם לעסק החדש שלו ולדבריו זעזע כמה מסורות עתיקות יומין בכל הקשור לדרך המקובלת להכנת יינות.

יצאנו מהייקב שלו שתויים קלות ומרוצים והמשכנו לחוות עיזים ב"הר הרוח" (אל דאגה, יוסי הסביר לנו שלפי החוק מותר לשתות כוס יין אחת לפני שנוהגים). כמתבקש מהשם, מדובר בהר שנמצא ליד אבו-גוש. יש במקום דיר של עיזים, שיוצאות לרעות בטבע מדי יום, ומהחלב שלהן מכינים גבינות טעימות ומוכרים אותן למבקרים בתוך סלסלת פיקניק מפנקת, שאותה אפשר לטעום מיידית בשולחנות העץ הפזורים באיזור.

כמובן שביקרתי גם בדיר עצמו. יש לי משום מה חיבה עזה לעיזים. אני מוצאת שהן חיות מאוד משעשעות. בכלל, אין על חיות. הן פשוט מדהימות. בני-האדם לא נותנים להן את היחס והכבוד שלו הן ראויות לדעתי. הייתי רוצה יום אחד לגור באיזו חווה ולגדל כלבים, חתולים, עיזים, סוסים ואיזה עורב ואולי גם ילד אחד או שניים.
אחר-כך כבר שמנו את פעמינו בחזרה למרכז. מסתבר שלנסוע במכונית, לטעום יין ולאכול בחיק הטבע זה דבר מעייף מאוד.


שביל הגישה לחוות העיזים ב"הר הרוח"

עז סקרנית

סלסלת פיקניק עם מבחר גבינות, סלט, ריבות ומאפים

נראה לי שאני אצטרך לחזור על הטיול הזה עם בעלי באחת מהגיחות שלו לביקור בארץ. בכל מקום שבו ביקרנו במהלך הטיול וכל דבר שעשינו, ישר חשבתי כמה בעלי היה נהנה מזה והצטערתי שהוא לא נמצא שם לצידי.

6 תגובות:

  1. אווו יאמי! בא לי בטירוף על סלסילת הפיקניק!

    השבמחק
  2. נראה לי שטעמת יותר מדי מאטיס ורנואר. נאמר במפורש שמותר 2 כוסות יין.
    ועל זה נאמר אלכוהליסטית אימפרסיוניסטית !
    לחיים.............

    השבמחק
  3. היי, אני מאוד מאוד אוהבת לקרוא בבלוג שלך ומחכה לפוסטים.
    אבל, ממש ממש חסר לי קצת יותר ממך.. לא כתבת על עצמך כמעט כלום אפילו לא בת כמה ומה את עושה, האם יש לך ילדים, מה בעלך עושה. מילא שאת לא מראה את עצמך, לפחות תנצלי את זה לקצת חשיפה..:)

    השבמחק
  4. עושה חשק גדול לנסוע.
    אגב - מצטרפת לבקשת האנונימית למעלה....

    השבמחק
  5. לאנונימית מס' 1, הרי היא ענת - אני הייתי יותר מדי שיכורה מכדי לנהוג כבר אחרי כוס אחת. מזל שההגה לא היה בידיים שלי.
    לאנונימיות 2 ו-3: איכשהו לא כל-כך נוח לי לכתוב יותר מדי מידע על עצמי, אפילו שפרצופי לא נחשף. אני לא בטוחה אפילו למה. מה שכן: אין לי ילדים עדיין (אחרת גם הם היו מופיעים בבלוג), בעלי עובד בהיי-טק ואני עוסקת במקצוע טיפולי. אתן מוזמנות לקרוא את הפוסט הראשון שכתבתי בבלוג אי-פעם ובו נתתי קצת מידע כללי על עצמי:
    http://vashti-lifestyle.blogspot.com/2009/09/blog-post.html

    השבמחק
  6. גם אני ומשפחתי ביקרנו באזור לפני כחודשיים, ביום שבת סגרירי. עשינו מסלול רגלי טבעתי של נחל כפירה , היתה פריחה יפיפיה ובדרך חזרה ביקרנו במיני ישראל...כל המדינה בעיר אחת קטנה!

    השבמחק