אמנם מאז עברו לא מעט שנים ונעשתה איזושהי רפורמה בקופ"ח כללית, אבל עדיין יש להם המון מה לשפר. אתמול ליוויתי את אמא שלי, שהיתה צריכה להגיע לקופ"ח להמשך הטיפול באירוע המוחי שעברה והיתה לי הרגשת דז'ה וו מחדר המיון לפני שבוע. העברנו שם מעל לשלוש שעות, רובן בהמתנה בתור. חצי מרופאי הסניף יצאו לחופשה והיתה שם רופאה מחליפה שניסתה לעשות כמיטב יכולתה תחת הלחץ, אבל התקשתה לעמוד בו. נאלצתי לעשות שתי גיחות למקום בו החניתי על מנת להכניס עוד כסף למדחן כדי לא לחטוף דו"ח בזמן שהמתנו שם בתור. בנוסף לכל זה, אחרי שעה וחצי של המתנה, כשסוף כל סוף הגיע תורנו להיכנס אל הרופאה, נפל החשמל ברחבי הבניין, דבר שהבנתי שקורה שם לעתים קרובות, ונאלצנו להתבונן בעיניים כלות איך הרופאה מכניסה אליה לחדר לפנינו את כל מי שלא היה זקוק למחשב לצורך הטיפול בו. אנחנו לצערנו הזדקקנו למחשב. רק כעבור חצי שעה חזר המחשב לתפקד ונכנסנו סוף כל סוף אל הרופאה. עם כל זאת, אני חייבת לציין שהצוות במקום היה מאוד נחמד ואדיב, שזה כבר שיפור עצום לעומת מה שאני זוכרת מזמנים עברו. מצד שני, נחמדות אינה שווה ליעילות.
אחד הדברים שהצליחו בכל זאת לשעשע אותי במקום היו הכרזות החרדיות של חמודי, שכנראה הוכנו במיוחד עבור סניפים באיזורים דתיים. מסתבר שלמרות גילו הצעיר, חמודי כבר הספיק לחזר בתשובה.
יום קודם, בזמן שעברתי במדרחוב בנחלת בנימין בת"א, גיליתי במקום חנות יד שנייה חדשה. הן צצות באיזור הזה כמו פטריות אחרי הגשם. החנות נקראת "מלכת הכיתה" והיא ממוקמת בנחלת בנימין מס' 8 בתוך בניין ישן מדהים ומשופץ. העיצוב בפנים מזכיר גם הוא דירה ישנה מהודרת. חדר פנימי אחד מוקדש לייבוא מחו"ל (ברלין למשל) ויש בחנות גם קצת בגדי גברים, ספרים ואביזרים. המבחר מאוד מגוון, אבל לצערי המחירים לא הכי נוחים. מי שמחפשים פריטים מיוחדים ומוכנים לשלם עליהם, ימצאו שם את מבוקשם.
מזכיר מאוד את המערכת הרפואית בצבא למרבה הצער. הסיטואציות שתיארת הם תרחיש קבוע שם.
השבמחקהתיקים בחנות הזו נראים ממש טוב.
סוף סוף חנות שהבגדים לא זרוקים שם בכל מקום. עושה חשק להכנס...
השבמחקלובה - גם אני הכי התלהבתי מהתיקים, אבל אפילו לא שאלתי למחירם אחרי שהבנתי שלא מדובר בחנות זולה.
השבמחקלאנונימי - כאמור, יש לסדר הזה מחיר (דו משמעית).