יום חמישי, 11 במרץ 2010

על בגדים וגרפיטי

כבר כמה פעמים יצא לי לעבור בבן יהודה 104 בת"א ליד חנות שעוררה את סקרנותי ותמיד המקום היה סגור. פעם אפילו התקשרתי לטלפון של פריאל, בעלת החנות, שרשום על פתק על דלת הכניסה, כדי לברר מתי המקום פתוח והיא לא נשמעה יותר מדי לחוצה לעשות מכירה ונתנה לי להבין שהיא נמצאת בחנות כשהיא נמצאת בחנות. מהחלון של החנות חשבתי שאולי מדובר בחנות יד שנייה שעדיין לא יצא לי להכיר, אבל פריאל הסבירה לי שזה ייבוא אישי של בגדים מארה"ב ומצרפת. בשלב הזה נזכרתי שכבר יצא לי לבקר בחנות שלה לפני הרבה שנים, כשהיא היתה עוד ממוקמת חנות או שתיים נוספות לכיוון הנמל, בצמוד לגלידת אייסברג.
אתמול עברתי שם שוב ולשם שינוי פריאל היתה במקום ויכולתי לבחון מקרוב את המלאי וגם לצלם כמה תמונות עבור הבלוג.

הבלאגן שם אכן מזכיר חנויות יד שנייה בהן צריך לנבור ולחפש מציאות בערימות ענקיות. בתור לקוחה ותיקה בשדות הציד של חנויות יד שנייה שונות, זה לא הרתיע אותי.
פריאל מוכרת את הסחורה שלה לחנויות ברחבי הארץ ומדי פעם, כשהיא במקרה בחנות, גם ללקוחות פרטיות. התווית היחידה שאני זיהיתי שם היתה של רמפג', אבל אני מתארת לעצמי שיש שם עוד כל מיני בגדים מחברות מוכרות בארה"ב ובצרפת. נראה לי שהבגדים בחנות בעיקר ידברו לעולות מצרפת או לכאלה שיש להן טעם דומה בלבוש. יש שם הרבה שמלות מתוכשטות בצבעים עזים, ז'קטים, וסטים, חצאיות גבוהות גזרה, מכנסיים וגם מעילים ועליוניות מעוצבות והכל בערבובייה אחת גדולה. לטעמי הבגדים שם היו קצת יותר מדי מצועצעים.
המחירים סבירים יחסית לתמחור ברוב הרשתות, אבל אין שם ממש מציאות בכל הקשור למחיר (השמלה עם הפרחים הכחולים למשל עלתה 150 ש"ח למיטב זכרוני). ראיתי שם גם מעילים מנומרים דמויי פרווה, כגון אלה שחיפשתי בחורף ברשתות המוכרות מבלי שמצאתי משהו שנשא חן בעיני. גם כאן המעילים לא ממש קלעו לטעמי וממילא כבר נגמר החורף פחות או יותר. בסוף יצאתי משם בידיים ריקות, אבל היה לי מעניין גם לנבור שם בערימות ובמתלים וגם לדבר קצת עם פריאל, שהיא בעצמה דמות ססגונית וצבעונית לא פחות מהחנות שלה.


ובעניין אחר, אבל כזה שגם קשור לשיטוטים שלי ברחבי העיר, כבר כמה פעמים שאני נתקלת בגרפיטי בסגנון הזה של סמיילי דוס ולא מצליחה להבין את משמעות הכיתוב שתמיד מתלווה אליו - Jew Pac. זה אנטי יהודים? זה בעד יהודים? בכל מקרה, ברור שגרפיטי זה סוג של השחתה, לפחות במקומות מושקעים ויפים כמו איזור המזרקה שליד מלון דיוויד אינטרקונטיננטל, אבל עדיין יצא להם ממש חמוד. תראו בעצמכם.

7 תגובות:

  1. הגרפיטי ממש חמוד.
    החנות של פריאל עוררה בי אנטי רק מלקרוא את מה שכתבת על הזמינות שלה ועל האופן שבו היא מסדרת (או יותר נכון- לא מסדרת) את הסחורה.
    אני לא מבינה חנויות שמסרבות לפתוח בשעות סטנדרטיות כמו כל השאר ושגורמות לך לנחש מתי יתחשק להן להיפתח (וממעט הסיבובים שיצא לי לעשות בת"א הבנתי שיש הרבה חנויות יד שניה כאלה).
    סופ"ש נעים!

    השבמחק
  2. ג'ו-פאק זה לא על משקל טופאק?

    השבמחק
  3. הגרפיטי נראה כמו פאק-מן חרדי. אולי זו הכוונה?

    השבמחק
  4. יחסית למי ש"האטה את הקצב" בכתיבה בבלוג, את בקצב לא רע...
    לגבי הגרפיטי, קצת מרגיז שכל מי שרכש ספריי חושב שהוא יכול "לעצב מחדש" את הערים שלנו. לא אהבתי את "העיצוב" ו/או "היוזמה"

    השבמחק
  5. הג'ו פאק זה לגמרי הפאקמן היהודי. זה היה יכול להיות מאוד משעשע במידה ולא היה מדובר בהשחתת רכוש ציבורי. חבל

    השבמחק
  6. הי אתי זו אפרת(תרפיה...) רציתי להגיב על הזקן והים שזו מסעדה שאני ובעלי מבקרים בה הרבה ומאד נהנים. היא באמת מגוונת בסלטים וזה העניין. אנחנו מסתפקים במנת בשר אחת וזוללים מהסלטים הטריים שם. לא נופלים אבל טעים וטרי וגם זול. אם כבר מדברים על אוכל לכו למסעדה שנמצאת בכניסה למודיעין שנקראת 433. סטייל הזקן והים. מסעדה מקסימה וטעימה. גם שם סלטים חופשי טעים וטרי שתייה אחת חינם וזול. בקיצור סתם רציתי לחלוק איתך עוד מקום לנסות. חיבוקים חמים אפרת

    השבמחק
  7. זה באמת מזכיר פאק מן, אבל מעניין אותי מה עומד מאחורי זה. סתם שעשוע הרסני?
    לאפרת - ככה שורפים את כינוי הקאבר שלי? אניוויי, אני אנסה את המקום עליו המלצת וחיבוקים חמים בחזרה.

    השבמחק