יום שלישי, 16 במרץ 2010

מפצחת האגוזים

כנראה שאני נמצאת לאחרונה במוד של לנסות להשיג את מה שקשה להשגה, כאילו שלאמן את השריר הזה של כוח ההתמדה יעזור לי בפיצוח אגוזים קשים אחרים שעושים לי כרגע בעיות בחיים.

השבוע החלטתי לבקר בחנות נוספת שיצא לי להגיע אליה כבר מספר פעמים בשעות הצהריים ותמיד היא היתה סגורה והפלא ופלא, כמו שקרה עם החנות בבן יהודה, גם היא היתה לפתע פתאום פתוחה. כנראה ששווה להתמיד כי עובדה שלפעמים יש לזה תוצאות חיוביות.
מדובר בחנות יד שנייה שממוקמת בסמטה שיוצאת מדיזינגוף 151, שמסתבר שנמצאת שם כבר 18 שנים. לדברי בעלת החנות והמוכרת, מרתה, פעם קראו למקום "חנות קטנה ליד שנייה" (והיא באמת קטנה. מדובר במרפסת שנסגרה) וזה עדיין מה שכתוב על הוויטרינה בכניסה לסמטה, אבל עכשיו היא מחפשת שם חדש לחנות וכרגע הכיוון הוא לקרוא למקום "מרת'ז" (יעני - של מרתה). יש שם בגדים נחמדים במחירים ממש סבירים. רוב הפריטים בחנות עולים עד מאה שקלים ויש גם מתלה של בגדי גברים. חלק מהשמלות היו ממש כאלה של little old ladies שאולי מתאימות לסוג מסוים של תל אביביות דקיקות וקוליות, אבל היו גם אחרות, עכשוויות יותר, שהיו ממש נחמדות. החנות פתוחה בעיקר בשעות אחה"צ, אבל לפעמים גם לפני כן.

יצאתי משם עם חולצת סריג צהובה עם שרוולים קצרים שעליה רקומים שני פפיונים חמודים שעלתה לי 35 ש"ח. כרגיל, אני לא יכולה לעמוד בפני פפיונים. הראו לי פפיון על איזשהו בגד או אביזר וישר אני רוצה לקנות אותם.

3 תגובות:

  1. זו אחת החנויות הבודדות בת"א שאני מכירה (יד שניה). מאוד אהבתי את החנות הזו מבחינת המבחר אבל אני חייבת לציין שבעלת החנות מאוד עקשנית, לפעמים אפילו יותר מדי. השמלות בחנות יפות אבל חלקן במצב בינוני ומטה ולמרות זאת היא מתמחרת את כולן בעלות של 70-80 ש"ח מבלי נכונות אפילו לוותר על חמישה שקלים.
    זה לא כל כך נבון בעיניי, כשהיא מוותרת ללקוחה על חמישה שקלים זה לא סיפור גדול אבל זה משנה את חוויית השירות בצורה די דרסטית.
    בעלה לפי מה שהבנתי- נוקשה הרבה פחות ואיתו כן אפשר להתמקח.
    בעיניי מיקוח זה חלק מהכיף בקניית יד שניה אבל החלטתי לוותר על זה בתמורה לשתי שמלות ממש יפות שמצאתי שם.
    תתחדשי על החולצה!

    השבמחק
  2. השמלה השחורה מצד ימין בתמונה השלישית מלמעלה נראית מהממת. ניסית אותה? ולא כתבת הרבה זמן! (שבוע בערך?) התגעגעתי!

    השבמחק
  3. לובה - מוזר שאת מכירה דווקא את החנות הקטנטונת והנחבאת אל הפינה הזו. בקשר לנוקשות של המוכרת - אני דווקא מבינה אותה. היא מבחינתה מראש מתמחרת בזול את הפריטים בחנות ולכן לא רוצה לרדת יותר במחיר. תנסי לקנות בגדי יד שנייה ב"אובססייה" ברחוב גאולה ואז תראי מה זה מחירים גבוהים.
    לאנונימי - כיף לשמוע שמתגעגים אליי. זה עושה לי חשק לכתוב. לא מדדתי את השמלה השחורה כי אף פעם לא נעים לי להטריח ולבקש להוריד בגדים מבובות עבורי. כנ"ל לגבי פריטים שנמצאים בחלון הוויטרינה.

    השבמחק