לא היינו יותר מדי אקטיביים במהלך חול המועד, אלא אם כן אפשר להגדיר ביקור באיקאה ובחנות יד שנייה אחת כפעלתנות רבה. לאיקאה הלכנו לבקשתה של אמו הפולנייה של בעלי, שמעולם לא ביקרה במקום. לדבריה, עכשיו היא יכולה למות בשקט. הייתם חושבים שהיא תתלהב ותקנה חצי מהחנות, אבל היא הסתפקה בשטיח לאמבטיה. כפי שהיא ראתה את הדברים, לא מדובר בריהוט איכותי ואת הפיצ'יפקעס הקטנים שיש שם היא יכולה לקנות ממילא יותר בזול בחיפה. ציפיתי שבגלל חול המועד, יהיה שם גיהנום של צפיפות ודחק, אבל דווקא היה יחסית סביר, אולי בזכות הסניף השני שנפתח בראשון לציון.בעלי כנראה הרגיש קצת אשם על כך שהוא היה צריך לעבוד ולכן כמעט ולא עשינו כלום בחול המועד, כי אתמול הוא הסכים באופן יוצא דופן ללוות אותי לביקור בחנות יד שנייה בשם "ניבה" באבן יהודה.
למרות שהיישוב הזה ממש לא רחוק מכפר-סבא, כמעט ולא יוצא לי להגיע לשם ומדובר דווקא ביישוב נחמד שיש בו מה לעשות.
קרוב לכניסה לאבן יהודה, בתחנת הדלק שעל כביש 553, יש מסעדה מזרחית טעימה בשם "יונס", ששווה אף היא ביקור. בחול המועד הם היו מלאים עד להתפקע בישראלים לחוצי פיתות (ואנחנו ביניהם).ביישוב עצמו יש חנות עתיקות בשם "מויש'לה" שפתוחה גם בשבת, חנות עם בגדי מעצבים שנקראת "מכולת" (שבה עדיין לא ביקרתי) וכאמור, יש שם גם את חנות היד שנייה (שפתוחה בימים א'-ה' גם בבוקר וגם בשעות אחה"צ ובשישי רק בבוקר). שמעתי לראשונה על החנות הזו דרך הבלוג "שתיים שאוספות" והתרשמתי שהיא שווה בדיקה מקרוב.ניבה, שבחצר ביתה ממוקמת החנות ועל שמה היא נקראת, היתה ממש נחמדה. מכיוון שגם הייתי הלקוחה היחידה שם באותו הזמן, היא הקדישה לי הרבה תשומת לב והראתה לי את הפריטים השווים בעיניה בחנות. רוב הסחורה היא ייבוא אישי מניו-יורק. התמחור אינו זול, אך גם אינו יקר במיוחד בהתחשב בכך שברוב המקרים מדובר בפריט שלא תראי על אף אחת אחרת. אני התרשמתי בעיקר מהמבחר של השמלות המהודרות שראיתי שם. מדובר בשמלות ממש מושקעות (חלקן שמלות וינטג') במחירים שמשתווים לאלו שברשתות המסחריות. יש אצל ניבה גם המון אקססוריז - החל מנעליים, תיקים ומשקפי שמש ועד לכובעים ותכשיטים. אני בסוף הסתפקתי בקניית כובע צמר נחמד, אבל תייקתי לי בראש את האפשרות לחזור למקום לפני אירוע, שלכבודו שווה לקנות שמלה מושקעת וייחודית.
ניבה הראתה לי גם את הגלריה הנפרדת שהיא פתחה לא מזמן, גם היא בחצר ביתה, שבה ניתן לרכוש תמונות של הצייר המוכשר יאיר ענבי וגם תכשיטים של מעצבות שונות.
בזאת הסתיימו דיווחי לשבוע זה. שבת שלום וחג שמח.
בהשפעת הפוסט הזה של standing ovation והתמונה של אלכסה צ'אנג שראיתי שם, זה מה שלבשתי לשיטוטינו ברחבי העיר. אני בקיצור בהחלט בעד טרנד הדאבל דנים, כשהוא מיושם עם פריט אחד שהוא יותר כהה מהשני, כפי שממליצים בגארדיאן הבריטי.
חולצה: חנות בשם פפראצ'י בכפר-סבא, מכנסיים: זארה, תיק: H&M (ישן)
והנה כמה חיות אחרות:
