אחרי שדיברתי קצת עם אחת ממנהלות החנות, הסתבר שהכרתי את החנות גם בגלגול הקודם שלה, ברח' היכל תלמוד פינת לילינבלום בת"א. במיקומה הקודם והמבודד משהו הגיעו לחנות רק לקוחות קבועות וכאלה שבמקרה נתקלו בה בדרכם (כמוני). עכשיו, כשהמיקום שלה במרכז העיר פחות או יותר, מנהלות החנות בונות על תנועת קונים גדולה יותר.
לדבריה של לי טריפון, מנהלת החנות היפה, שמתפקדת גם כזמרת, היא ושותפתה לעסק מביאות בגדי וינטג' מברלין וגם קצת מהארץ ועושות לחלק מהם עיצוב מחודש. דוגמא לעיצוב מחודש שכזה תוכלו לראות בצילום של השמלה בצבע בורדו בהמשך.
הסטייל של הפריטים בחנות הזכיר לי מאוד את סגנון הוינטג' של "סלון ברלין" ליד רחוב אלנבי. גם פה לא תמצאו בגדי יד שנייה מרשתות מוכרות דוגמת "זארה" ו"H&M", אלא פריטי וינטג' עם ניחוח אותנטי יותר, שרובם נראים מאיזור שנות ה-80. יש בחנות גם לא מעט אקססוריז דוגמת נעליים, חגורות, תיקים ותכשיטים, שנראים גם הם מאותו עשור פחות או יותר.
אסיים בעדכון קצר לגבי החתולים, שאותם לא הזכרתי כאן כבר זמן מה. לצערי, מצב הדברים ביניהם לא ממש השתנה, ואם כבר השתנה אז לרעה. שושה אמנם הולכת ומחלימה מיום ליום (אם כי היא טרם חזרה לעצמה), אבל שוקי לא משנה את הגישה התוקפנית שלו אליה. קבענו היום שיחת ייעוץ עם מומחית לחתולים, שתנסה לתת לנו הדרכה מה לעשות במצב דברים כזה.
כנראה שמה שקורה ביניהם זה פשוט הדגמה של התיאוריה של דרווין על הברירה הטבעית. ברגע ששוקי, שהיה החלש מבין השניים כאן בבית, הבין שחתולת האלפא נחלשה, הוא תוקף אותה בכל הזדמנות כדי להראות שהוא עכשיו החתול השליט והחזק. בטבע זה היה נגמר בזה שהיא היתה בורחת הרחק מהטריטוריה שלו או שהוא היה פוצע והורג אותה. אצלנו בבית נצטרך לחשוב על פתרון קצת פחות דרסטי. תמיד לגלגתי על אנשים שפונים ל"פסיכולוג לחיות", אבל כנראה שלפעמים, אם אתה רוצה להמשיך לחיות בשלום עם חיות המחמד שלך, אין ברירה וצריך לפנות לעצת מומחה. הבעיה כרגע היא הרי כבר לא בריאותית, אלא נפשית התנהגותית.
המומחית לחתולים הכינה אותנו מראש לכך שלפעמים שום דבר לא עוזר וצריך להפריד בין החתולים ולשים אותם בבתים שונים. נקווה שלא נגיע לזה.
