אחרי שידיד שלי סיפר לי לאחרונה שיש כבר מקבץ לא קטן של חנויות יד שנייה באיזור רמת-גן-גבעתיים, יצאתי לבדוק הכצעקתה. גם הפעם הצטרפה אליי חברה שיד-שנייה זה לא בדיוק הקטע שלה, אבל היא הסכימה לבוא לצורך עריכת מחקר אנתרופולוגי של הנושא מהזווית האקדמית (הווה אומר לתהות כל כמה זמן איך אנשים מסוגלים לשים על עצמם בגד שמישהו אחר לבש לפני כן ולא משנה כמה כביסות הוא עבר ואל תיתנו לה אפילו להתחיל לדבר על נעליים משומשות).
אני לא ממש זוכרת את השמות של החנויות השונות, אלא יותר את המיקום, אז עמכם הסליחה.
את הסיור שלנו התחלנו בפינת הרחובות ביאליק וז'בוטינסקי ברמת-גן. בפסאז', שנמצא בצד השני של הרחוב ממול לקניון אלרם, מצאנו חנות נחמדה וקצת עמוסה שהיו בה המון פיצ'יפקעס, תכשיטים ובגדים. ההיצע שם קצת הזכיר לי דברים מהבית של אמא שלי, שבעצמה היתה יכולה לפתוח חנות יד שנייה כמו כלום. עם זאת, ראיתי שם נעלי אוקספורד שחורות שטוחות נחמדות, שהייתי קונה אם לא היה לי כבר זוג מאוד דומה.
אחר-כך המשכנו במעלה רחוב ביאליק עד לפסאז' נוסף, שנמצא בסמוך למרפאת השיניים של קופ"ח מכבי בביאליק 32, רק צריך להיכנס קצת יותר לעומק הפסאז'. זו כבר חנות יותר מסודרת ופחות צפופה מהקודמת. חברתי אפילו שאלה את המוכרת אם מדובר בבגדים חדשים ולא יד-שנייה (שזו מבחינתה המחמאה האולטימטיבית לחנות). יש שם גם בגדים לגברים והמוכרת שם סיפרה שקונים אצלם הרבה סטודנטים משנקר. הכל מסודר לפי סוג הבגד (מכנסיים במתלה אחד, חולצות באחר וכו') וראיתי שם הרבה בגדים מרשתות מוכרות (זארה, אירית, גולף ועוד). ראינו שם כמה זוגות מכנסיים נחמדים, אבל הם לא היו במידה שלנו.
המשכנו עד לסוף רחוב ביאליק ותחילתו של רחוב סירקין בגבול גבעתיים ושם, קצת לפני כיכר נוח, ליד חדר הכושר g-sport מצאתי חנות יד-שנייה נוספת, של אישה מבוגרת נחמדה. היה שם בצד מתלה של בגדי מעצבים ישראלים (רונן חן וכדומה). רוב המידות שם היו די גדולות, כך שלא מצאתי משהו שיתאים לי. בסוף הסתפקתי בכובע קש נחמד עם סרט כחול בסגנון הכובעים של פעם שעלה לי 30 ש"ח.
אח"כ כבר עברנו ממש לטריטוריה של גבעתיים – קודם לחנות יד שנייה שנמצאת ממש ליד הסביח של עובד ברח' סירקין. אני חייבת לציין שבזמנו, כשגרתי בגבעתיים כמה שנים, עברתי לא מעט ליד החנות הזו ומעולם לא עלה בדעתי להיכנס אליה בהסתמך על חלון הראווה שלה. הסיבה היחידה שבדקתי אותה הפעם היתה מכיוון שעופר, מהבלוג קאפקייק, המליצה עליה. מסתבר שלא הפסדתי כלום. אמנם המחירים שם כנראה מאוד נמוכים, אבל לא היה כמעט שום היצע ומה שכן היה עמד בערימות שממש היה צריך להתאמץ כדי לבדוק אותן. הבנתי מבעלת החנות שאפשר להירשם אצלה והיא מודיעה כשמגיעה סחורה חדשה. מכיוון שאני בדרך כלל עושה קניות באופן מאוד ספונטני ורנדומלי וזה לא שאני אעזוב הכל וארוץ ברגע שאדע שהגיעה לחנות סחורה, ויתרתי על האפשרות הזו.
אחרונה חביבה בסיור שלנו היתה חנות היד שנייה הכי שווה לדעתי באיזור. היא נקראת "אלוירה" וממוקמת מול קפה ויולה ברח' שינקין 34. זו חנות מאוד אסתטית שנעים לקנות בה והיו שם כמה שמלות ממש נחמדות (ראיתי לפחות שתי שמלות שאם היה לי אירוע באופק הייתי שוקלת לקנות). לא ראיתי שם בגדי גברים. בעלת החנות גם מאוד נחמדה וסובלנית ולמרות שבלבלתי לה בשכל, מדדתי כל מיני דברים ובסוף קניתי רק חולצה אפורה פשוטה של מנגו ב-15 ₪ מלול המציאות (איכשהו, בסופו של דבר לא התאהבתי ממש באף פריט ואלו שכבר נשאו חן בעיניי, לא ישבו עליי טוב), היא לא עשתה לי פרצופים.
מה המסקנה? אם את גרה באיזור, בוודאי ששווה לסור לכמה מהחנויות הללו ואתן יודעות מה, בשביל "אלוירה" אולי אפילו שווה להתאמץ ולהגיע במיוחד ולקנח אח"כ באיזה קפה ועוגה בבית הקפה שממול, אבל אני עדיין מעדיפה את החנויות בתל-אביב. אולי הסלקציה שם חמורה יותר, אולי למוכרות שם יש עין יותר טובה או שמגיעה אליהן סחורה יותר שווה, אבל אם הייתי עושה סיור דומה בהיקפו בחנויות יד שנייה בת"א, אין מצב שהייתי חוזרת רק עם כובע וחולצה.
